Page 108 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 108

‫מבוא‬

‫מלכים א ז‪:‬ה 'ר ֻבעים' > מורבע "מרובע"; א‪ 4‬יחזקאל כה‪:‬ט 'הישימות' > אסמאוה; א‪5‬‬

‫תהלים קלג‪:‬ב 'מ ּדותיו' > דורעתוה "גלימתו"; קלז‪:‬ב 'כ ּנורותינו' > כנארנא "כינורנו"‬

‫(השוו שם עא‪:‬כב 'בכנור' > בכנאר)‪ .‬השם הערבי המתרגם הוא לעתים שם עצם‬

‫מופשט או צורת מקור‪ :‬א‪ 4‬יחזקאל כא‪:‬כט 'פשעיכם' > עיציאנכום "פריקת עולכם"‬

‫(וזה ההפך מן ב‪ 2‬משלי יז‪:‬ט המובא לעיל‪ ,‬שבו 'פשע' ביחיד תורגם > אלגנאיאת‬

‫=אتזأ�יُّنניن"الהهנمיوאمוף"";להכידא‪:‬נהח'‪,‬ר ָהתדֶחאיגהו'ת>";גלאי‪5‬אנתההאלי"םרסתיח‪:‬חלתאה'";ק ָרכבדו‪:‬יתב'‬  ‫'נ ֻאפים' >‬  ‫כג‪:‬מג‬   ‫בריבוי);‬
                                                                                                       ‫אלהמום‬       ‫> תאנן‬  ‫'ת ֻאנים'‬

‫פעם > יחיד מופשט קיתיל = ِقتال "לחימה" ופעם > ריבוי חרוב "קרבות"; ב‪ 2‬משלי‬

‫טז‪:‬ג 'מחש ֹב ֶתיך' > (פי) פכרך "(ב)‌מחש ְבתך" (אך עיינו בהערה על אתר)‪.‬‬

‫שם עצם בריבוי עשוי להיות מתורגם בזוגי בהתאם להקשר‪  23 .‬בגלוסר א‪ 1‬שמות‬

‫כו‪:‬יז מילת הערך היא ' ָידות' בלבד‪ ,‬ללא הבאת המספר 'שתי' הנמצאת לפניה בפסוק‪.‬‬

‫אף על פי שמילת הערך בריבוי‪ ,‬התרגום בזוגי > ידין (צייר) "שתי ידיות (של ציר)"‬

‫כולל את 'שתי' של הכתוב; בדומה לכך גם כח‪:‬יד '(שתי) שרש ֹרת' > סלסלתין תיכתין‬

‫"שתי שרשרות‪ ,‬שתי רצועות"‪ ,‬פעמיים בזוגי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אותה מילת ערך מלכים‬

‫א ז‪:‬יז‪ ,‬שבו היא ריבוי ממש ואין לפניה 'שתי'‪ ,‬מתורגמת בגלוסר א‪ 2‬פעמיים ברבים‬

‫כצפוי‪' :‬שרש ׂרת' > תיכך שרבאת "רצועות‪ ,‬פיפים"‪ .‬גלוסר זה למלכים א מציע‬

‫שני תרגומים ל־ו‪:‬ט 'גבים'‪ ,‬האחד בזוגי‪ ,‬השני בריבוי‪ :‬גנבתין גובאת "שני צדדים‪,‬‬

‫קורות"‪ .‬נמצא שצורת ריבוי עברית מתורגמת בזוגי ערבי אף כשאין ציון המספר‬

‫שתיים בפסוק‪ ,‬והתרגום בזוגי הוא על פי ההקשר ולטובת הדיוק‪ :‬א‪ 4‬יחזקאל טז‪:‬יא‬

‫'צמידים (על ידיך)' > דסתינגין "שני צמידים"‪.‬‬

‫ראוי לציין את הופעת הכינוי החבור בזוגי בתרגומי המקרא‪ ,‬בייחוד תרגומי התורה‬

‫ב‪ .1‬כאן כינוי הזוגי המפורש ־ה‌(ו)‌מא "הם (שניים)" נמצא רק בצורת כליהומא‪/‬‬

‫כלאהומא כתרגום של המילה 'שניהם'‪ ,‬כלומר רק כשבמקור העברי הכינוי '־הם'‬

‫צמוד לשם המספר‪ :‬ב‪/1‬א בראשית ב‪:‬כה‪ ,‬ג‪:‬ז 'שניהם' > כליהומא; אחרת‪ ,‬בא ־הום‬

‫גם כשהוא מוסב לשניים‪ ,‬כגון בפסוק האחרון 'ויעשו להם חגרות' > ועמילו להום‬

‫מיזיר (שימו לב שגם "ועשו" וגם "חגורות" אף הם בריבוי על פי הכתוב)‪ .‬דומה‬

‫השימוש של ב‪/1‬ב בראשית ט‪:‬כג 'ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם‬

‫וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם' > ואכד סאם ויאפית ‪ ...‬וציירו עלי מנכיב‬

‫כלאהומא ואנטלקו ‪ ...‬וגטוו איא סוות אביהם; וכן של ב‪/1‬ג בראשית מ‪:‬ה‪-‬ו‬

‫‪ 2	 38‬שימוש זה אופייני ביותר לרס"ג‪ ,‬למשל בראשית מט‪:‬ה 'שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם' >‬
                                             ‫שמעון ולוי א ׄכוין פי אלאת אל ׄצלם פר ׄצתהמא‪.‬‬

                                                                                                                            ‫‪100‬‬
   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113