Page 110 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 110
מבוא
ב/1ג בראשית לז:כה 'וגמליהם נשאים' > ואגמאלהם חאמילה; ב/1ד לה:ז 'ו ֹע ֹרת
''(פשנתייך)ידֹמות .ע..דומת'ש>ּל ֹבמות'ע>ידכהלי=צمיع ّרدיןة אילים מא ּדמים' > וגולוד כיבאש מוחמרה; לו:כב
...מווצילה .מעניינת הדוגמה א 4יחזקאל כא:כא
"מוכנות" בחיקוי הצליל ,שבו הנקבה ביחיד מתאימה לפי כללי הדקדוק הערבי דווקא
לריבוי העברי 'פניך' ולא לצורת היחיד הערבית *וגהך ,שמן הסתם בו היה משתמש
המתרגם.
תרגום צורת ריבוי ביחיד נקבה נמצא גם בתחום הפועל ,ואף זאת בהתחשב בסגנון
> (ברקים)' עז:יט 'האירו תטין; א 5תהלים האנעררבתי =:أ�אنا3رיتר;מיבה1ו/גיטב:רגא' ִתש ַּיצ ְתל ָננ:הג('אוזינמיול)'או>
> הח ֻנטים' כן ימלאו ימי לו ארבעים יום כי
ותמת לה מ' יום אן כדאך תתים איאם אלמחנטין.
באשר לתרגום הפעלים ,דרישות הדקדוק הערבי וההקשר מביאים גם להבדלים
אחרים בין מילת הערך העברית לתרגומה הערבי .טבעי הוא שצירופי וי"ו ההיפוך
'ו ָפ ַעל' ו־'ַו ִּי ְפ ַעל' לא יתורגמו לפי הצורה אלא לפי העניין > ויפעל ו־ופעל בהתאמה.
למשל א 5תהלים קיב:י 'וכעס' > ויגתאד = ويغتاظ; עח:יח 'ַו ַּי ְנ ֵחם' > וסאקהום =
وساقهم ,ובדומה גם ללא וי"ו ההיפוך :שמות טו:יב 'תבלעמו' > אבתלעתהום .גם
צורת העבר שבצירופי '(לא) ָפ ַעל' מתורגמת לעתים קרובות > (לם) יפעל כפי שתואר
לעיל .§1.4.2
פרט למקרים טבעיים ושכיחים אלו אי התאמה צורנית בין הפועל של מילת הערך
לבין תרגומו הערבי היא נדירה .א 5תהלים קכו:א 'כ ׂחלמים' מתורגם > כאלדי יחלמון
"כמי שיחלמו" ,תוך פירוק הבינוני ותרגומו במשפט זיקה המכיל פועל בצורת עתיד;
בינוני > עתיד נמצא גם ב/1א במדבר לג:ד 'מקברים' > ידפינון יקברון; ב 6שמות
טו:יא ' ֹע ֵׂשה' > יפעל .גם ציווי עברי עשוי להיתרגם בעתיד .הדבר בולט בגלוסר א4
ליחזקאל ,המציע לעתים תרגומים חלופיים לצורת ציווי ,חלקם בציווי גם בערבית,
חלקם בעתיד נוכח .לציווי 'ְו ַה ֵּטף' יחזקאל כא:ב מציע הגלוסר ארבעה תרגומים:
ואטפל וטוף ותבוח ותפאו ׄד ,שני הראשונים בצורת ציווי ,שני האחרונים בצורת
עתיד נוכח; דומה לכך כד:י 'ְו ַהְר ַקח' > וטיב ותובל ותעטיר ,פעמיים ציווי ופעם
עתיד נוכח .מעניינים ארבעת התרגומים ל־' ָּב ֵרא' כא:כד :אודיח יברי יגתדי תנחי.
הראשון הוא בציווי ,השני והשלישי הם בעתיד ,אך לא בעתיד נוכח כצפוי אלא
בנסתר ,והרביעי בעתיד נוכח .מצב זה מצביע על העתקת הגלוסר מאותיות ערביות
לעבריות ( §1.7סעיף א).
תפוצת היידוע לעתים שונה בין מילת הערך לתרגומה .שכיח למדיי שתווית
היידוע נוספת בתרגום הערבי :א 2מלכים ו:ה 'צלעות' > אתכתיג = التخاتج; ו:לז
102
