Page 107 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 107
מבוא
בררת מחדל ,ב־ה .בחירה זו הייתה להם קלה עוד יותר ,כי בעלי הגלוסרים (בניגוד
למחברי התרגומים הרצופים) 23התעניינו בעיקר במילה הבודדת ולא בהקשר הרחב
שבו היא נמצאה.
שכיחות למדיי סטיות קטנות בענייני מספר ,ר"ל אי דיוקים בדבר יחיד ,רבים
וזוגי .כך נמצא ששם עצם ביחיד מתורגם לשם ערבי בריבוי :א 5תהלים סח:יב 'צבא
רב' > גיוש כתיר "צבאות רבים" ,כנראה כדי להבליט את התיאור 'רב' .יש גם שלמען
הדיוק יחיד מתורגם בזוגי :ב 2משלי יז:ד 'שפת און' > שיפתיי תנטיק ביטפס ואל ׄגיל
"שפתיים המדברות בלכלוך ,ואֶון".
תרגום יחיד ברבים עלול לקרות כשמילת הערך מורכבת משם עצם המציין
חלק מגוף האדם וכינוי קניין ברבים ,כגון ב/1ג בראשית לז:כא 'מידם' > מן אידיהם
"מידיהם" ,ונדמה שהמתרגם חשב תרגום בריבוי למדויק יותר ,שהרי מדובר כאן
בידיים אחדות ,וכן גם לז:כז 'וידנו' > ואידינא 23 .מקרה דומה נמצא ב 2משלי א:יח
'לדמם' > לדימאהום "לדמיהם" (כך גם רס"ג לדמאהם) ,כאילו לאנשים מרובים
דמים מרובים .התופעה טבעית למדיי בשמות מופשטים :א 4יחזקאל כא:כח 'שוא' >
זור אלבואטיל עם שני תרגומים ,אחד ביחיד ,אחד ברבים (עם תוספת יידוע)" :שוא,
הדברים הבטלים/השקרים"; ב 2משלי א:כה 'כל ע ָצתי ותוכ ְחתי (לא אביתם)' > כל
מושאוראתי ועי ׄדאתי = מן הסתם كل مشاوراتي وعظاتي ,ואולי השימוש ברבים בא
כדי לפרש את 'כל' בהוראת "כל אחת מן"; 23ג:יז 'דרכי ֹנעם' > טורוק אניעם; יז:ט
'מ ַכ ּסה פשע' > מו ׄגטי אלגנאיאת .לעומת זאת ,יז:ח 'אבן' תורגמה > חיגארה "אבנים",
מן הסתם כי 'אבן' הובנה כשם קיבוצי 23 .
להפך ,לפנינו גם מקרים שבהם ריבוי במילת הערך מתורגם בשם עצם ביחיד :א2
234בתרגומי המקרא ובחיבורים מקראיים ,בשל התחשבותם בהקשר הרחב ,הכתיב ־ה בנסמך מזדמן
הרבה פחות מאשר בגלוסרים .גם לא כל המקרים בטוחים ,למשל ,את ב 2משלי יז:ח 'אבן חן‘ >
חיגארה הואדה ושם יז:י ' ֵת ַחת גערה‘ > ׄדערה עדה "חיתית תוכחה“ אפשר לפרש כתמורה ולא
סמיכות; ג 2דף א ב 24:פי תורה מוסי "בתורת משה“ לאור המקבילות נראה עירוב בין في توراة
موسى לבין في التوراة.
2 35רס"ג מתרגם אף הוא את המקרה הראשון > מן אידיהם ברבים ,ואילו את השני הוא משאיר ביחיד
(וידנא).
236לעומת זאת ,לאור א:ל 'לע ָצתי ...כל תוכ ְחתי' > למשורתי ...עי ׄדתי ,שמא לפנינו צורות יחיד
בכתיב מלא ,ר"ל كل مشاورتي وعظتي.
2 37בדומה ל־ َح َج ٌر " ḥajarאבן ~ אבנים" אצל בלאו ,מילון .111מאידך ,לא מן הנמנע שבשפת הכותב
( ḥijāraהשייך למשקל fiʿālaשאינו רגיל לציון הריבוי) שימשה כמו ( ḥajarגם) בהוראת "אבן".
99
