Page 102 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 102

‫מבוא‬

‫‪( šfy‬הרחבת ‪ šf‬לגזרת ל"י) השיג רס"ג לא רק פירוש חריף אלא גם הצליח להעביר‬
                                                                 ‫קצת מצליל הכתוב‪.‬‬

‫גם במקרים אחרים מחקה רס"ג את היסוד ‪ .šf‬הדבר בולט במיוחד בפירושי השורש‬
‫שא"ף‪ ,‬שהגאון מתרגם על פי רוב > ערבית ‪  22 ,šwf‬אך באיוב ה‪:‬ה תרגם 'שאף' > ‪nšf‬‬
‫"יי ֵּבש"‪  22 .‬באיוב ט‪:‬יז '(אשר בשערה) ישופני' רס"ג חיקה את הכתוב ותרגם > ישופני‪.‬‬
‫מקרה אחר של 'ישופני' נמצא בתהלים קלט‪:‬יא '(ואׂ ַמר אך חשך) ישופני'‪ ,‬המתורגם‬
‫בגלוסר א‪ > 5‬ישופני‪ ,‬מן הסתם בהוראת "ישקיף עליי"‪ .‬את 'ישופני' זאת מתרגם‬

‫רס"ג > יגלס דוני = يغلس دوني "(החושך) יאפיל בעדי" ללא חיקוי צליל הכתוב‪ .‬אך‬

‫על אף חוסר החיקוי הפונטי ייתכן שרס"ג אכן התבסס כאן על היסוד ‪  22 .šf‬אפשר‬
‫שעל סמך יסוד זה הוא קישר בין 'ישופני' לבין ' ֶנ ֶשף' ("ערב‪ ,‬חושך") ועל פי הבנה זו‬

‫גתלרסגם=> َغ َיلג ٌלسס‪(.‬יסשביעירוהתנהט‪:‬יש;לתההנחליהםזוקגיוטב‪:‬רקתמז;לאמורשלהיעזו‪:‬בטד;האישורבס"כגד‪:‬מטור);בהאלףתכריגםאי'ונבשגף‪> ':‬ט‬
‫'נשפו' הוא מתרגם > סחרה = سحره‪ ,‬אך שם בפירוש הוא קובע כי אצל לפ ׄט ﬞה 'נשף'‬
‫גלס "עיקר (הוראת) המילה 'נשף' היא غلس"‪ .‬בתהלים קיט‪:‬קמז 'בנשף' > באלגלץ‌(!)‬

                                                               ‫נמצא גם בגלוסר א‪.5‬‬
‫ההתייחסות של גלוסר א‪ 4‬לפירוש ' ִא ְב ַחת (חרב)' יחזקאל כא‪:‬כ מגלה את תפיסת‬
‫היסוד הדו־עיצורי במלוא התפתחותה וגיוונה‪ .‬בעל הגלוסר מציע שלושה פירושים‬
‫שונים למילה יחידאית זו‪ ,‬כל אחד מבוסס על יסוד דו־עיצורי אחר‪ )i( :‬עדוה =‬

‫عداوة "איבה"‪ ,‬לפי היסוד ‪ ʾb‬העברי שבראשית מילת הערך ('אבחת'); (‪ )ii‬דוער =‬
‫ذعر "חי ּתית"‪ ,‬לפי היסוד העברי ‪ ḥt‬שבסוף מילת הערך ('אבחת'); (‪ )iii‬איבאחה =‬
‫إباحة "הפקרה"‪ ,‬לפי היסוד ‪ bḥ‬שבאמצע המילה (אבחת)‪ ,‬תוך ניצול הא' כגורם נוסף‪.‬‬

‫מעניין כאן שבניגוד לפירושים עדוה "איבה" ו־דוער "חיתית"‪ ,‬רק ההצעה השלישית‬
‫איבאחה "הפקרה" מחקה ישירות את צלילה של 'אבחת' והיא בנויה על משמעות‬
‫שיש ליסוד ‪ bḥ‬בערבית ולא בעברית; אך כנקודת המוצא נשאר היסוד הדו־עיצורי‬
‫‪ bḥ‬במילה העברית‪ .‬נמצאנו למדים שוב שהגבולות שבין שלוש השפות הקרובות ‪-‬‬

                                                               ‫‪ 2	 23‬בלאו‪ ,‬מילון ‪ 355‬בבניינים ‪ I‬ו־‪.V‬‬
‫‪ 	224‬הערת קאפח על אתר ש־'שאף' הובן כאן כאילו = 'שאב' אינה נחוצה‪ .‬נראה שחיקוי היסוד ‪ šf‬הוא‬

                                                                                  ‫הגורם העיקרי‪.‬‬
‫‪ 2	 25‬נזכר לעיל (‪ )§2.1.1‬שגם רס"ג וגם ב‪/1‬א מתרגמים את שו"ף שבראשית ג‪:‬טו '(הוא) ישופך (ראש‬

‫ואתה) תשופנו (עקב)' > שד" ׄך شدخ‪ .‬האם פועל זה נבחר דווקא מכיוון שגם שו"ף גם שד" ׄך‬

                                                                                    ‫פותחים ב־‪?š‬‬

                                                                            ‫‪94‬‬
   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107