Page 102 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 102
מבוא
( šfyהרחבת šfלגזרת ל"י) השיג רס"ג לא רק פירוש חריף אלא גם הצליח להעביר
קצת מצליל הכתוב.
גם במקרים אחרים מחקה רס"ג את היסוד .šfהדבר בולט במיוחד בפירושי השורש
שא"ף ,שהגאון מתרגם על פי רוב > ערבית 22 ,šwfאך באיוב ה:ה תרגם 'שאף' > nšf
"יי ֵּבש" 22 .באיוב ט:יז '(אשר בשערה) ישופני' רס"ג חיקה את הכתוב ותרגם > ישופני.
מקרה אחר של 'ישופני' נמצא בתהלים קלט:יא '(ואׂ ַמר אך חשך) ישופני' ,המתורגם
בגלוסר א > 5ישופני ,מן הסתם בהוראת "ישקיף עליי" .את 'ישופני' זאת מתרגם
רס"ג > יגלס דוני = يغلس دوني "(החושך) יאפיל בעדי" ללא חיקוי צליל הכתוב .אך
על אף חוסר החיקוי הפונטי ייתכן שרס"ג אכן התבסס כאן על היסוד 22 .šfאפשר
שעל סמך יסוד זה הוא קישר בין 'ישופני' לבין ' ֶנ ֶשף' ("ערב ,חושך") ועל פי הבנה זו
גתלרסגם=> َغ َיلג ٌלسס(.יסשביעירוהתנהט:יש;לתההנחליהםזוקגיוטב:רקתמז;לאמורשלהיעזו:בטד;האישורבס"כגד:מטור);בהאלףתכריגםאי'ונבשגף> ':ט
'נשפו' הוא מתרגם > סחרה = سحره ,אך שם בפירוש הוא קובע כי אצל לפ ׄט ﬞה 'נשף'
גלס "עיקר (הוראת) המילה 'נשף' היא غلس" .בתהלים קיט:קמז 'בנשף' > באלגלץ(!)
נמצא גם בגלוסר א.5
ההתייחסות של גלוסר א 4לפירוש ' ִא ְב ַחת (חרב)' יחזקאל כא:כ מגלה את תפיסת
היסוד הדו־עיצורי במלוא התפתחותה וגיוונה .בעל הגלוסר מציע שלושה פירושים
שונים למילה יחידאית זו ,כל אחד מבוסס על יסוד דו־עיצורי אחר )i( :עדוה =
عداوة "איבה" ,לפי היסוד ʾbהעברי שבראשית מילת הערך ('אבחת'); ( )iiדוער =
ذعر "חי ּתית" ,לפי היסוד העברי ḥtשבסוף מילת הערך ('אבחת'); ( )iiiאיבאחה =
إباحة "הפקרה" ,לפי היסוד bḥשבאמצע המילה (אבחת) ,תוך ניצול הא' כגורם נוסף.
מעניין כאן שבניגוד לפירושים עדוה "איבה" ו־דוער "חיתית" ,רק ההצעה השלישית
איבאחה "הפקרה" מחקה ישירות את צלילה של 'אבחת' והיא בנויה על משמעות
שיש ליסוד bḥבערבית ולא בעברית; אך כנקודת המוצא נשאר היסוד הדו־עיצורי
bḥבמילה העברית .נמצאנו למדים שוב שהגבולות שבין שלוש השפות הקרובות -
2 23בלאו ,מילון 355בבניינים Iו־.V
224הערת קאפח על אתר ש־'שאף' הובן כאן כאילו = 'שאב' אינה נחוצה .נראה שחיקוי היסוד šfהוא
הגורם העיקרי.
2 25נזכר לעיל ( )§2.1.1שגם רס"ג וגם ב/1א מתרגמים את שו"ף שבראשית ג:טו '(הוא) ישופך (ראש
ואתה) תשופנו (עקב)' > שד" ׄך شدخ .האם פועל זה נבחר דווקא מכיוון שגם שו"ף גם שד" ׄך
פותחים ב־?š
94