Page 103 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 103
מבוא
העברית ,הארמית והערבית -אינם משמעותיים כל כך לתרגילי פרשנות המושתתים
על תפיסת היסוד הדו־עיצורי.
ב .ח י ק ו י ה צ ו ר 22ה
יש שהמתרגמים מחקים גם את המבנה המורפולוגי של המילה העברית ,ואף זאת כדי
לקרב את התרגום ללשון הכתוב .בעוד שרס"ג אינו מרבה בחיקויי צורה ,חיקויים
מסוג זה רגילים ואף שכיחים בתרגומי המקרא הקדומים בכתיב הפונטי .כיוון שקו
זה אופייני מאוד גם לתרגומים קראיים ,תופעות אחדות נדונו לעיל .§1.7שם נזכרו
'את' > איא' ,יש' > איס ,צורות 'תפעלנה' > תפעלנה = تفعلن (סעיף א) ,חיקויי נקבה,
יחיד ורבים נגד כללי ההתאם של הערבית ,בבואות מילוליות של מילות יחס ותרגום
המקור הנטוי 'לפעול' > ליפעל = ليفعل בגוף שלישי יחיד ללא התאמת גוף הפועל
(סעיף ב).
בין התופעות הנוספות השייכות לסוגיה זו יש שהמתרגמים מחקים את סיומות
הריבוי למיניהן ,הן בשם הן בפועל .הצורנים העבריים '־ים'' ,־ות' מתורגמים לעתים
בריבוי השלם הערבי ־ין ,־את 22 :א 1שמות ז:כח 'ובמשא ׂרתיך' > ו ִב ַמי ַדתך =
وبماٸداتك ,והמתרגם העדיף ماٸدات על פני הריבוי השבור موائد; א 4יחזקאל כו:כא
'בלהות' > בל ָהת; א 5תהלים קלו:יח 'אדירים' > אלגלילין; ב 3איוב כא:כז 'מחשבותיכם' >
מחסבאתכום ,ותרגום מילולי זה חוזר גם בפירוש בהמשך המיידי .בטקסט ב ,5תרגום
לספר דניאל ,המתרגם מחקה את הסיומת השמנית '־ין' של הבינוני הארמי בצורת
עתיד ארוכה בערבית המסתיימת ב־ון :ה:יט 'הוו זאעין ודחלין' > כאנו יתקון ויכאפון
ויפזעון ,אבל בפירוש שאינו צמוד לכתובים הבא מיד אחר כך הוא כותב באופן חפשי
כאנו יתקו ללא נו"ן; ה:כג 'די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין' > אלדי לינצורון ולא
יסמעון ולא יעלמון בחיקוי הסיומת ,אך אין בעניין זה עקיבות ,שהרי לפני כן באותו
פסוק 'שתין' מתורגם > תשרבו בעתיד קצר ללא ־ן .גם הסיומת הפועלית '-ון' של
העתיד הארוך העברי ,יש שצורה ערבית מקבילה המסתיימת ב־ון מחקה אותה :א5
תהלים קט:כה 'יניעון' > יהזון; קטו:ז 'ימישון' > יגוסון וכו'.
נמצא גם שהמתרגמים נגררים אחרי הכינויים החבורים שבמקור העברי ומחקים
את צורותיהם בערבית .אך בדומה לחיקוי סיומות הריבוי הנזכר לעיל ,אף כאן אין
דרך שיטתית אלא רק נטייה ניכרת .שמא חוסר העקיבות שבכתבי היד הקיימים איננו,
2 26על חיקוי צורני עיינו בלאו והופקינס ,תהלים 262ואילך ,§12ושם דוגמאות מתוך הגלוסר א.5
227השוו רס"ג תהלים עג:כז 'ְר ֵח ֶקיָך' > בעידיך.
95
