Page 98 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 98
מבוא
למשל :א 1שמות ג:ב 'ב ַל ַּבת אש' > בקלובת נאר; 20ה:ט 'יׁשעו' > (בין תרגומים אחרים)
יסעיפו; כו:כג 'בירכתים' > בלארכאן; א 2מלכים א ו:ד 'אטומים' > מטמומה; ו:טו 'מן
קרקע' > מן קע; א 3ירמיהו נא:ב 'וי ׂבקקו' > ויביקו; א 4יחזקאל כ:ו 'תרתי' > א ׄתרת;
כא:כד ' ָב ֵרא' > יברי; כא:כו 'קלקל' > קלקל; כו:ט ' ָק ָב ּל ֹו' > יתקוב; ב/1א במדבר לב:לו
'וגדרֺת צאן' > ודֵויור אלגנם; ב 3איוב כא:כ 'כידו' > כידוה; א 5תהלים פא:ד 'תקעו' >
אסקעו اصقعوا; ב 6שמות טו:יא 'נ ֹו ָרא' > יניר.
.3פ י ת ו ח ה ש י ט ה ה ד ו ־ ע י צ ו ר י ת
כפי שנזכר ,חיקוי צליל השורש על ידי המתרגמים שימש לא רק דרך להידמות ללשון
הכתוב העברי אלא גם כלי פרשני נוח ומעשי כדי להבין את תוכנו 20 .כשיסוד דו־
עיצורי נמצא בשתי מילים עבריות שונות ,ניתן היה לפרש אחת מהן לפי המשמעות
של השניה .כך על סמך היסוד knבעל הגלוסר א 2הבין את ' ַה ְּמ ֹכנ ׂות' (מלכים א
ז:כז) כשווה ל־*' ַה ּמ ּו ָכנ ׂות' ובהתאם לתפיסה זו תרגם > אלמותהייאת .א 3מו:כה ' ָאמוׂן'
מתורגם > מוסתעד "מוכן" (שורש ,)ʿddוזאת על סמך היסוד mnהמצוי לא רק
במילת הערך 'אמון' ,אלא גם בשורש מנ"י "מנייה ,מספר" .כיוון שהשורש הערבי ʿdd
”למנות" מתרגם את מנ"י העברי בהוראת " ִמ ְס ָּפר" ,הוא יכול לתרגם גם את 'אמון',
הבנוי אף הוא מהיסוד .mnועוד מסוג זה למשל ֵשם העצם הפרטי 'שוע' (יחזקאל
כג:כג) ,המתורגם בגלוסר א 4פעמיים ,פעם > זליג ,כי משמעו "שעוע" ,ופעם >
מוסנד ,כי הוראתו "משעין/נשען" ,ושני הפירושים נעשו על פי היסוד הדו־עיצורי
.šʿא 5תהלים עח:מא 'התוו' מכילה את היסוד ת"ו והיא מתורגמת (בין היתר) > וצפו
" ֵתארו"; 21כיוון שאותו היסוד מופיע גם ב־'תאותם' (שם עח:כט) ,אף מילה זו מקבלת
פירוש דומה ומתורגמת > ונעתהום "ותיאורם" וזאת למרות ההקשר שלכאורה אינו
מתאים .ב/1ג המתרגם ניצל את האפשרויות של צירוף העיצורים šbופירש בראשית
לח:יא 'ׁ ְש ִבי' גם כ־ארגעי "ש ּובי" גם כ־אגליסי " ְשבי" (והתרגום השני הוא התרגום
הטבעי גם מבלי להזדקק ליסוד הדו־עיצורי); ג 3א 10:תהלים עח:לח 'ולא ָי ִעיר כל
חמתו' מתורגם > לא יסכב כל חמייתוה ,כאילו הפועל היה ' ְי ָע ֶרה' 21ולא ' ָי ִעיר' (,)ʿr
ושם ב 3:יחזקאל ד:ב ' ָכרים' > אלכנאדק "החפירות" לפי השורש (.kr( y
2 08ייתכן שבדוגמה זאת אין חיקוי מכוון של .lbבעל הגלוסר הבין ' ַל ַּבת אש' = ' ִל ּבות אש‘ ,ועל כן
תרגם > ערבית ,qlbואולי רק במקרה נמצאים גם במילה הערבית שני עיצורים אלו.
209והשוו בלאו והופקינס ,תהלים 238ואילך §4ושם דוגמאות מתוך הגלוסר א.5
210כך גם אלפאסיׄ ,גאמע ב 727שורה .9
2 11השוו א 5תהלים קמא:ח ' ְת ַער' > תסכוב וכן ב/1ג בראשית לח:ג ' ֵער' > אלמוערא.
90
