Page 98 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 98

‫מבוא‬

‫למשל‪ :‬א‪ 1‬שמות ג‪:‬ב 'ב ַל ַּבת אש' > בקלובת נאר; ‪  20‬ה‪:‬ט 'יׁשעו' > (בין תרגומים אחרים)‬
‫יסעיפו; כו‪:‬כג 'בירכתים' > בלארכאן; א‪ 2‬מלכים א ו‪:‬ד 'אטומים' > מטמומה; ו‪:‬טו 'מן‬
‫קרקע' > מן קע; א‪ 3‬ירמיהו נא‪:‬ב 'וי ׂבקקו' > ויביקו; א‪ 4‬יחזקאל כ‪:‬ו 'תרתי' > א ׄתרת;‬
‫כא‪:‬כד ' ָב ֵרא' > יברי; כא‪:‬כו 'קלקל' > קלקל; כו‪:‬ט ' ָק ָב ּל ֹו' > יתקוב; ב‪/1‬א במדבר לב‪:‬לו‬
‫'וגדרֺת צאן' > ודֵויור אלגנם; ב‪ 3‬איוב כא‪:‬כ 'כידו' > כידוה; א‪ 5‬תהלים פא‪:‬ד 'תקעו' >‬

                              ‫אסקעו اصقعوا; ב‪ 6‬שמות טו‪:‬יא 'נ ֹו ָרא' > יניר‪.‬‬

                                                       ‫‪ .3‬פ י ת ו ח ה ש י ט ה ה ד ו ־ ע י צ ו ר י ת‬
‫כפי שנזכר‪ ,‬חיקוי צליל השורש על ידי המתרגמים שימש לא רק דרך להידמות ללשון‬
‫הכתוב העברי אלא גם כלי פרשני נוח ומעשי כדי להבין את תוכנו‪  20 .‬כשיסוד דו־‬
‫עיצורי נמצא בשתי מילים עבריות שונות‪ ,‬ניתן היה לפרש אחת מהן לפי המשמעות‬
‫של השניה‪ .‬כך על סמך היסוד ‪ kn‬בעל הגלוסר א‪ 2‬הבין את ' ַה ְּמ ֹכנ ׂות' (מלכים א‬

‫ז‪:‬כז) כשווה ל־*' ַה ּמ ּו ָכנ ׂות' ובהתאם לתפיסה זו תרגם > אלמותהייאת‪ .‬א‪ 3‬מו‪:‬כה ' ָאמוׂן'‬
‫מתורגם > מוסתעד "מוכן" (שורש ‪ ,)ʿdd‬וזאת על סמך היסוד ‪ mn‬המצוי לא רק‬
‫במילת הערך 'אמון'‪ ,‬אלא גם בשורש מנ"י "מנייה‪ ,‬מספר"‪ .‬כיוון שהשורש הערבי ‪ʿdd‬‬
‫”למנות" מתרגם את מנ"י העברי בהוראת " ִמ ְס ָּפר"‪ ,‬הוא יכול לתרגם גם את 'אמון'‪,‬‬
‫הבנוי אף הוא מהיסוד ‪ .mn‬ועוד מסוג זה למשל ֵשם העצם הפרטי 'שוע' (יחזקאל‬
‫כג‪:‬כג)‪ ,‬המתורגם בגלוסר א‪ 4‬פעמיים‪ ,‬פעם > זליג‪ ,‬כי משמעו "שעוע"‪ ,‬ופעם >‬
‫מוסנד‪ ,‬כי הוראתו "משעין‪/‬נשען"‪ ,‬ושני הפירושים נעשו על פי היסוד הדו־עיצורי‬
‫‪ .šʿ‬א‪ 5‬תהלים עח‪:‬מא 'התוו' מכילה את היסוד ת"ו והיא מתורגמת (בין היתר) > וצפו‬
‫" ֵתארו"; ‪  21‬כיוון שאותו היסוד מופיע גם ב־'תאותם' (שם עח‪:‬כט)‪ ,‬אף מילה זו מקבלת‬
‫פירוש דומה ומתורגמת > ונעתהום "ותיאורם" וזאת למרות ההקשר שלכאורה אינו‬
‫מתאים‪ .‬ב‪/1‬ג המתרגם ניצל את האפשרויות של צירוף העיצורים ‪ šb‬ופירש בראשית‬
‫לח‪:‬יא 'ׁ ְש ִבי' גם כ־ארגעי "ש ּובי" גם כ־אגליסי " ְשבי" (והתרגום השני הוא התרגום‬
‫הטבעי גם מבלי להזדקק ליסוד הדו־עיצורי); ג‪ 3‬א‪ 10:‬תהלים עח‪:‬לח 'ולא ָי ִעיר כל‬
‫חמתו' מתורגם > לא יסכב כל חמייתוה‪ ,‬כאילו הפועל היה ' ְי ָע ֶרה' ‪  21‬ולא ' ָי ִעיר' (‪,)ʿr‬‬

            ‫ושם ב‪ 3:‬יחזקאל ד‪:‬ב ' ָכרים' > אלכנאדק "החפירות" לפי השורש (‪.kr(‌ y‬‬

‫‪ 2	 08‬ייתכן שבדוגמה זאת אין חיקוי מכוון של ‪ .lb‬בעל הגלוסר הבין ' ַל ַּבת אש' = ' ִל ּבות אש‘‪ ,‬ועל כן‬
           ‫תרגם > ערבית ‪ ,qlb‬ואולי רק במקרה נמצאים גם במילה הערבית שני עיצורים אלו‪.‬‬
                 ‫‪ 	209‬והשוו בלאו והופקינס‪ ,‬תהלים ‪ 238‬ואילך ‪ §4‬ושם דוגמאות מתוך הגלוסר א‪.5‬‬
                                                          ‫‪ 	210‬כך גם אלפאסי‪ׄ ,‬גאמע ב ‪ 727‬שורה ‪.9‬‬
             ‫‪ 2	 11‬השוו א‪ 5‬תהלים קמא‪:‬ח ' ְת ַער' > תסכוב וכן ב‪/1‬ג בראשית לח‪:‬ג ' ֵער' > אלמוערא‪.‬‬

                                                                            ‫‪90‬‬
   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103