Page 96 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 96
מבוא
'נעבר' > נעבור; 19ב/1ג בראשית מט:כו ' ִג ְבעׂת עולם' > <גב>אע אדהר ,ועוד ב 2משלי
ח:כה 'גבעות' > אלגיבאע; 19ב/1ג בראשית מט:כה 'ויעזרך' > יכון עונך ועזרתך;
לז:לא 'וישחטו' > ושחטו; ב 2משלי טו:כט 'רחוק' > רחיק; ב 3איוב כא:טו 'נפגע' >
נפ ִגע; כו:ו 'לאבדון' > ליאבדאן ...אלאבד; 20כו:ז ' ָצפ ֹון' > אצפון; ב 6שמות טו:טו
'נבהלו' > אנבהרו "הסתנוורו".
בטקסט ב/7ב ב 18:כרקם רקמתוה "כמו צורה צרתיהו" ,בעיבוד מחורז של עשרת
הדיברות ,נראה שהפועל הערבי רקם נגזר מן 'ִר ֵּקם' העברי (תהלים קלט:טו ולשון
חז"ל).
.2ש תי א ו תי ו ת ש ו ר ש מ ש ו תפ ו ת
לעיתים קרובות עוד יותר המתרגם מבין את מילת הערך המקראית על פי שתי
אותיות מאותיותיה לפי שיטת הדו־עיצוריות ומתרגמה אגב חיקוי צלילה במילה
ערבית שלה יסוד דו־עיצורי משותף (זהה או דומה) עם מילת המקור ,וכן עשוי לנהוג
אף רס"ג .שיטה פרשנית זו (שהיא באופיה ממשיכה את הסברי השמות הפרטיים
בתורה ,את פירושי המילים במדרש ואת חילופי הגזרות שבפיוט הקדום) היא זאת
ששלטה בפרשנות המקרא ובדקדוק העברי עד לגילוי השורש התלת־עיצורי ע"י חיוג'
בשלהי המאה הי' או בראשית המאה הי"א 20 .מילונו המקראי של אלפאסי ,למשל,
בנוי לפי עיקרון זה .התפיסה הדו־עיצורית בולטת במיוחד בשורשים העלולים (למשל
198על אף הקריאה הברורה אולי אין לפנינו חיקוי מכוון אלא פליטת קולמוס בהשפעת העברית
(עיינו בהערה על אתר) .לא נראה שרס"ג תרגם 'עבר' > עבר .רצהבי ,אוצר רס"ג ,98מביא
דוגמה אחת (בראשית יח:ה) ,אך גרסה זו מופיעה במהדורת דירינבורג בלבד ואינה נמצאת לא
בכ"י פטרבורג ולא בדפוסי התאג' האחרים.
1 99שימוש זה נמצא גם אצל הקראי סלמון בן ירוחם לתהלים סה:י ,יג; עב:ג.
200הן התרגום היהודי לאיוב הן הפשיטתא מתרגמים כאן לפי שלוש אותיות > .ʾbdבהמשך המחבר
מסביר את אלאבד באמצעות השורש ,bydוכך מתרגמים גם ב/1א דברים ל:יח (עיינו להלן
בהערה )206וגם רס"ג את השורש העברי אב"ד.
2 01עיינו למשל ברלינר .Beiträge 31/2 ,אמנם יש להבחין בסוגייה זו בין תורת הצורות לבין
המילונאות ,כלומר בין השורש הדו־עיצורי כבסיס לתיאור המורפולוגי לבין השורש הדו־עיצורי
כמקור של פירושים לקסיקוגרפיים .אין ענייננו כאן בקביעת צורותיהן של המילים ,אלא
בקביעת משמעויותיהן ,ודווקא בתחום זה השוואות אסוציאטיביות על סמך יסוד דו־עיצורי
המשיכו לשמש אף אחרי גילויו המורפולוגי של חיוג' .מושג השורש נידון בפרוטרוט על ידי
דותן ,ניצנים 61ואילך.
88
