Page 91 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 91
מבוא
בצורות דקדוקיות שונות .בחומר שלפנינו לא מצאנו מקרים רבים מן הסוג הזה ,אך
אלו יצאו ללמד לא על עצמם בלבד אלא על תרגומים חלופיים אחרים גם כן .לאור
מקרים כגון אלו אפשר להניח שלפחות חלק מהתרגומים החלופיים מקורם בטופסי
תרגומים שונים שהיו לפני הכותבים.
ב .בולטת גם קבוצת חילופים אחרת ,שבה האיבר הראשון הוא תרגום כה מילולי
של הכתוב עד שלעתים קשה להבינו (כלומר ” ,)“translationeseואילו האיבר
המקביל כתוב בערבית רגילה ומובנת .מתקבל הרושם כאילו המתרגם עצמו היה
מודע לכך ,שמא תרגומו המילולי לא יהיה מובן דיו ועל כן הוסיף תרגום אידיומטי
יותר :ב/1א בראשית ג:טז 'ימשל בך' > יתסלט ביך עליך ,שבו מילת היחס הראשונה
ביך משקפת לשון תרגומית מילולית של 'בך' ,והחלופית עליך לשון ערבית תקנית
מקובלת; 17והוא הדין לגבי ב/1ב בראשית ג:ח 'לרוח היום' > לרווח אלנהאר יעני
מע אלריאח ,וכן ב/1ג שמות א:ז 'ו ִת ָּמלא הארץ ֹא ָתם' > ואמתלת אלר ׄץ איאהום
מנהום ,שבו שני התרגומים של 'אתם' מציינים שתי הצרכות של אותו הפו ַעל ,מבלי
שהמשמעות תשתנה .האיבר הראשון איאהום הוא התרגום המילולי של הכתוב 'אתם',
והשני מנהום הוא התרגום לערבית רגילה ומובנת ,לא מילולית .דומה לזה ב 3איוב
כז:יא ,שבו 'אורה אתכם' מתורגמת קודם מילולית > אדול איאכום ואחר כך בא
ההסבר (פעמיים) יעני א ּדולכום בלשון פשוטה.
תוספות כאלו באות לעתים קרובות יותר כדי לפרש את תוכנן הלקסיקלי של
המילים .כך ב־ב/1א השורש העברי לכ"ד מתורגם בשני כתובים שונים לשתי מילים
בלתי צפויות ,פעם > עלק ופעם > כבס ,ובשני הכתובים בעל התרגום מוסיף ומפרשן
באמצעות ׄטפר ב־ השכיח והמובן יותר :במדבר לב:לט 'וילכ ֻדה' > ועלקוהא וטפירו
ביהא ,לב:מב 'וילכד את קנת' > וכבס ו ׄטפיר בקנת (ולא תרגם 'את' > איי).
דוגמאות נוספות :ב/1א בראשית ג:טו 'הוא ישופך ראש' > הוא ישדכך ראס אי
ישדך מינך אראס; דברים א:כג 'וייטב בעיני' > וחסון פי עיני עינדי; ב 2משלי ג:טז
'אֹרך ימים' > טול אלאיאם "אורך הימים" (תרגום מילולי) ומיד אחריו יעני טול
אלעומר "ר"ל אורך החיים" (תרגום תקני); שם יט:ז 'לא המה' > מא הום "אין הם",
כשצורת הרבים הום מוסב ל־'אמרים' > אקואל "אמרות" כחיקוי העברית .ואולם
מיד בהמשך נמצא יעני מא הי מווגודה "ר"ל אין הם נמצאים" ,כש־הי מווגודה
ביחידה נקבה מוסבה ל־אקואל כדרך כל ֵלי ההתאמה המקובלים של הלשון הערבית,
וזאת אגב השלמת המילה מווגודה ,כי רק כך יובן המשפט .כן יש להבין גם את ב3
172לפי טובי ,שרידי תרגום 90עליך נראה תוספת של מעתיק ,ולא של המחבר.
83
