Page 88 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 88

‫מבוא‬

‫הגזורה משורש ‪" qwl‬אמר"‪  16 ,‬כגון וקאל = وقال "ואמר" וברבים וקאלו "ואמרו"‪,‬‬
‫ו‌י(ו‌)קאל = و ُيقال "ויש אומרים" (מילה במילה "וייאמר‪ ,‬ונאמר")‪ ,‬ותקול "ואתה אומר"‬

‫(כלומר 'אומרים') ‪ :‬ב‪/1‬א בראשית ב‪:‬כא 'ויסגר בשר תחתנה' > וגלק לחם בדלוה‬
‫וקאלו ובנא לחם פי מכאנוה "וסגר בשר תמורתה‪ ,‬ואמרו ובנה בשר במקומה"; ב‪:‬כה‬
‫'ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו' > וכאנו כליהומא עוריה אדם‬
‫ומרתו‌<ה ו‪ >. . . . . .‬וקאלו וכאנו כליהומא פטנין אדם ומרתוה ולם יבטו‪ ,‬שבו‬
‫המחבר מחליף לא רק את עוריה "עירומים" ב־פטנין "ערומים (חכמים)"‪ ,‬אלא חוזר‬
‫על תרגום הפסוק כולו; ב‪/1‬ב בראשית ג‪:‬כא ' ָכ ְתנות' > תואני ותקול תוניאת; ב‪/1‬ג‬
‫בראשית לז‪:‬ג 'כתנת פסים' > אותוניית דיבאג ויקאל בז "גלימה של משי רקום‪,‬‬
‫ויש אומרים של בדים"‪ ,‬ובדומה מט‪:‬כו; ב‪/1‬ד שמות לה‪:‬ז 'ו ׂע ׂרת ֵאי ִלם מאדמים' >‬
‫וגולוד כיבאש מוחמרה ויוקאל אדים (לעומת שם לה‪:‬כג שבו מופיע בצירוף זה אי‬
‫במקום ויוקאל)‪ ,‬ועוד שם לה‪:‬יט; לו‪:‬ח; לו‪:‬כ (בין השיטין)‪ ,‬כט; ב‪ 2‬משלי ט‪:‬יד‪ .‬ב‪3‬‬
‫איוב כא‪:‬י ' ִע ַּבר ולא יג ִעל' > אחבל ולא ישמיז וקאל קרע ולא ישמיז "עיבר ולא‬
‫יגעיל‪ ,‬ואמר בעל ולא יגעיל"; כו‪:‬ז 'על תהו' > עלא קאע וקלו תיה; כז‪:‬ו 'בצדקתי' >‬
‫בצידקתי ויקאל פי צלאחי "בצדקתי‪ ,‬ויש אומרים ביושרי"; ג‪/1‬ב ‪ 4‬אחרי התרגומים‬
‫ל־'אדרגזריא'‪' ,‬גדבריא' ו־'דתבריא' (דניאל ג‪:‬ב) המחבר פותח ב־ויקאל ומביא תרגום‬
‫נוסף של שלוש מילות הערך הקודמות‪ ,‬אגב חזרה עליהן בקיצור‪ ,‬ול־'דתבריא' אף‬

                                                      ‫ניתנים שני תרגומים חלופיים‪.‬‬

‫בשימוש בביטוי כקולך = كـقولك "כמו שאומרים" (מילה במילה "כאמירתך")‪,‬‬

‫אף הוא גזור משורש ‪ ,qwl‬נראה שיש לראות מתן הסבר לתרגום המוצע ולאו דווקא‬
‫תרגום כפול של מילת הערך‪ .‬כך בטקסט ב‪/1‬ג שמות א‪:‬יא 'שרי מסים' > ריסא כראג‬

‫כקולך עומאל = ريساء (= رؤساء) خراج كـقولك ُع ّمال "ראשי מס‪ ,‬כמו שאומרים נציבים"‪,‬‬

‫מתקבל הרושם ש־עומאל איננו תרגום חלופי לצירוף 'שרי מסים' העברי אלא הסבר‬
                  ‫במילה אחת של שתי המילים ריסא כראג‪ ,‬והגבולות מטושטשים‪.‬‬

‫הוספת הסבר לתרגום המוצע מסומנת לכאורה בצורה מפורשת על ידי המילה‬

‫יעני "כלומר‪ ,‬ר"ל"‪  16 .‬לעתים קרובות באה אחרי יעני = يعني הערה פרשנית מובהקת‪,‬‬

‫‪ 	166‬השוו פוליאק‪ ,Karaite Tradition 191ff. ,‬ושם נזכרו ‪ qīla‬ו־‪ yuqāl‬בתרגומים קראיים‪ .‬ויש‬
‫להזכיר שימוש דומה גם אצל אלקומסי‪ ,‬פתרון שנים עשר‪ ,‬למשל ‪ 27:3‬וקאלו (ובעברית ‪:29:12‬‬

                                                          ‫'אמרו ‪ ...‬וגם אמרו')‪ 60:11 ,‬ויקולון‪.‬‬
‫‪ 1	 67‬דוגמאות ל־יעני מתוך ב‪/1‬ג הובאו ע"י טובי‪ ,‬תרגום עממי ‪ .489‬גם אלקומסי משתמש בביטוי‬

                                                              ‫זה‪ ,‬למשל פתרון שנים עשר ‪.50:8‬‬

                                                                           ‫‪80‬‬
   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93