Page 92 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 92

‫מבוא‬

‫איוב כ‪:‬כג 'וימטר עלימו בלחומו' > וימטיר עליהום באלחאמוה ימטיר עליהום‬
‫אלחאמוה ‪ -‬בתרגום הראשון מצריך הפועל מושא ב־ב בהשפעת הכתוב‪ ,‬אך בניגוד‬
‫לנוהג הערבי‪ ,‬ואילו האיבר המקביל זהה עם הראשון‪ ,‬פרט לכך שהושמטה ה־ב‬
‫וההצרכה היא כמקובל בערבית במושא ישיר; תן דעתך שהמתרגם לא הסתפק בתיקון‬
‫המילה האחת אלא חזר על הצירוף כולו‪ .‬בדומה שם איוב כא‪:‬ח 'זרעם נכון לפניהם‬
‫ִעמם' > זרעהום תאבת בינדיהום מעהום יעני אולאדהום תיבתין בינדיהום מעהום‪,‬‬
‫כשהמחבר פותח את הסבר התרגום ב־יעני "כלומר" וחוזר על כל המשפט בשנותו רק‬

                                         ‫את זרעהום תאבת ל־אולאדהום תיבתין‪.‬‬
‫שיטה זו ‪ -‬תרגום מילולי ואחריו תרגום אידיומטי או הסבר ‪ -‬מאפיינת תרגומים‬
‫קראיים‪ .‬היא מצויה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬במילונו של דוד בן אברהם אלפאסי הקראי‪ ,‬הכותב‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬לעניין 'גד גדוד יגודנו' (בראשית מט‪:‬יט)‪  17 :‬ומעני קולה 'גד גדוד יגודנו'‬
‫אן סבט גד אלכרדוס יכרדסה "ומובן אמר ֹו 'גד גדוד יגודנו' ששבט גד הגדוד יגדוד‬
‫אותו"‪ .‬תרגום מילולי זה מבקש לומר שגדודי ישראל ישימו את בני גד לגד ּוד‪ ,‬כלומר‬
‫לחיל חלוץ‪ .‬כיוון שאין התרגום המילולי נהיר דיו‪ ,‬מפרש אלפאסי ומוסיף‪ :‬אעני‬
‫גדוד ישראל י ׄגעלו ר ׄגאל גד קדאמהם "רוצה לומר גדודי ישראל ישימו את אנשי‬
‫גד לפניהם"‪ ,‬כלומר כחיל חלוץ‪ ,‬שהרי שבטי גד וראובן אכן עברו כחלוצים במלחמה‬

                                                                    ‫לפני בני ישראל‪.‬‬

                                                           ‫‪ .2 . 2 . 2‬ח י ק ו י ה מ ק ו ר ה ע ב ר י‬

                                                      ‫א‪ .‬חיקוי הצליל ודו־עיצוריות‬
‫משותפת לגלוסרים ולתרגומים הפונטיים וכן לתרגומי רס"ג שיטת התצליל‪ ,‬כלומר‬
‫חיקוי צליל המקור העברי‪ ,‬אם כי לא בכל הטקסטים בולט קו לשון זה באותה מידה‪.‬‬
‫משתקף כאן רצונו של המתרגם להתקרב אל לשון הכתוב לא רק במשמעותו אלא‬
‫גם בצלילו‪ .‬בין אפשרויות תרגום שונות המתרגם עשוי לבחור במכוון במילה ערבית‬

‫מסוימת בעלת צליל דומה לזה של המקור העברי‪ ,‬מעין 'יש' > א‌י(י)‌ס שנזכר לעיל‬
‫(‪ §1.7‬סעיף א)‪ .‬אבל לא רק דרך תרגום לפנינו; שיטת התצליל שימשה גם כלי‬
‫פרשני‪ .‬יש שמילת המקור העברית אינה מ ֻחוורת דיה‪ ,‬והמתרגם מבין אותה על סמך‬
‫מילה בעלת צליל דומה בערבית‪ .‬כך רס"ג בפרשו‪ ,‬למשל‪ ,‬את המילים היחידאיות‬
‫' ׂשממית' (משלי ל‪:‬כח) ו־'שבלול' (תהלים נח‪:‬ט) נעזר במילה ערבית דומה ותרגם >‬
‫סנוני ﬞה "סנונית" ו־סנבל ﬞה "שיבולת" בהתאמה‪ .‬בתרגמו מילה יחידאית אחרת‪(' ,‬הסיר)‬

                                                                       ‫‪ 	173‬אלפאסי‪ׄ ,‬גאמע א ‪.298/9‬‬

                                                                            ‫‪84‬‬
   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97