Page 92 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 92
מבוא
איוב כ:כג 'וימטר עלימו בלחומו' > וימטיר עליהום באלחאמוה ימטיר עליהום
אלחאמוה -בתרגום הראשון מצריך הפועל מושא ב־ב בהשפעת הכתוב ,אך בניגוד
לנוהג הערבי ,ואילו האיבר המקביל זהה עם הראשון ,פרט לכך שהושמטה ה־ב
וההצרכה היא כמקובל בערבית במושא ישיר; תן דעתך שהמתרגם לא הסתפק בתיקון
המילה האחת אלא חזר על הצירוף כולו .בדומה שם איוב כא:ח 'זרעם נכון לפניהם
ִעמם' > זרעהום תאבת בינדיהום מעהום יעני אולאדהום תיבתין בינדיהום מעהום,
כשהמחבר פותח את הסבר התרגום ב־יעני "כלומר" וחוזר על כל המשפט בשנותו רק
את זרעהום תאבת ל־אולאדהום תיבתין.
שיטה זו -תרגום מילולי ואחריו תרגום אידיומטי או הסבר -מאפיינת תרגומים
קראיים .היא מצויה ,בין היתר ,במילונו של דוד בן אברהם אלפאסי הקראי ,הכותב,
למשל ,לעניין 'גד גדוד יגודנו' (בראשית מט:יט) 17 :ומעני קולה 'גד גדוד יגודנו'
אן סבט גד אלכרדוס יכרדסה "ומובן אמר ֹו 'גד גדוד יגודנו' ששבט גד הגדוד יגדוד
אותו" .תרגום מילולי זה מבקש לומר שגדודי ישראל ישימו את בני גד לגד ּוד ,כלומר
לחיל חלוץ .כיוון שאין התרגום המילולי נהיר דיו ,מפרש אלפאסי ומוסיף :אעני
גדוד ישראל י ׄגעלו ר ׄגאל גד קדאמהם "רוצה לומר גדודי ישראל ישימו את אנשי
גד לפניהם" ,כלומר כחיל חלוץ ,שהרי שבטי גד וראובן אכן עברו כחלוצים במלחמה
לפני בני ישראל.
.2 . 2 . 2ח י ק ו י ה מ ק ו ר ה ע ב ר י
א .חיקוי הצליל ודו־עיצוריות
משותפת לגלוסרים ולתרגומים הפונטיים וכן לתרגומי רס"ג שיטת התצליל ,כלומר
חיקוי צליל המקור העברי ,אם כי לא בכל הטקסטים בולט קו לשון זה באותה מידה.
משתקף כאן רצונו של המתרגם להתקרב אל לשון הכתוב לא רק במשמעותו אלא
גם בצלילו .בין אפשרויות תרגום שונות המתרגם עשוי לבחור במכוון במילה ערבית
מסוימת בעלת צליל דומה לזה של המקור העברי ,מעין 'יש' > אי(י)ס שנזכר לעיל
( §1.7סעיף א) .אבל לא רק דרך תרגום לפנינו; שיטת התצליל שימשה גם כלי
פרשני .יש שמילת המקור העברית אינה מ ֻחוורת דיה ,והמתרגם מבין אותה על סמך
מילה בעלת צליל דומה בערבית .כך רס"ג בפרשו ,למשל ,את המילים היחידאיות
' ׂשממית' (משלי ל:כח) ו־'שבלול' (תהלים נח:ט) נעזר במילה ערבית דומה ותרגם >
סנוני ﬞה "סנונית" ו־סנבל ﬞה "שיבולת" בהתאמה .בתרגמו מילה יחידאית אחרת(' ,הסיר)
173אלפאסיׄ ,גאמע א .298/9
84
