Page 93 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 93

‫מבוא‬

‫ֵה ַתז' (ישעיה יח‪:‬ה) > (יזילהא) בנקיז‪ ,‬נראה שהגאון היה מעוניין לתרגם מילה נדירה‬

‫עברית המסתיימת באות ז' למילה ערבית נדירה המסתיימת גם היא באותו העיצור‪.‬‬

‫אלפאסי קשר בין 'אזרח' לבין השורש הערבי ‪" ṣrḥ‬היה טהור"‪ ,‬ובכך הוא לא רק פירש‬

‫את המילה על הוראותיה השונות‪ ,‬אלא גם חיקה את צלילה‪  17 ,‬ורס"ג מתרגם 'אזרח'‬

‫שבתורה > צריח באופן קבוע‪ .‬רס"ג נהג לתרגם את 'א ֵשרה' > סאריה "תורן" ובתרגום‬

    ‫זה הצליח הן לחקות את צליל המקור הן לפרש את המילה‪ 17 .‬‬

‫הטקסטים הכתובים בכתיב הפונטי אף הם נוטים לתרגם את מילת המקור העברית‬

‫במילה ערבית אשר נבחרה דווקא מפני שיש לה יסוד פונטי כלשהו משותף עם מילת‬

‫המקור העברית ומזכירה את צלילה‪ .‬התרגום הערבי נעשה אגב הקבלת עיצורים זהים‬

‫או דומים בין שתי השפות‪  17 .‬יחד עם זאת‪ ,‬בכך נפתחה אפשרות להבין את מילת‬

‫המקור לפי הוראת מקבילתה בערבית‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר בעל התרגום ב‪ 3‬מתרגם את‬

‫ההיעחבירדיאתי‪,‬תאאליואבגםכא‪:‬מכפ 'ר ִּכשיד ֹאוו'ת>הכיעדלוהפיאיהנעוררביקתמَك ْקيרدב" ָעאְרתמתה‪,‬רגמוזימומהל"‪.‬צ ‪7‬ל‪1‬י לדהורושתל‬  ‫המילה‬
                                                                                                                           ‫המילה‬

‫של פרשנים במרחב התרבות הערבית־היהודית‪ ,‬וביניהם גם המתרגמים הקראים‬

‫הקדומים‪  17 ,‬נקטו שיטה טבעית זו להבנת הכתובים ותרגומם‪  17 .‬לעתים המתרגם‬

                                                                                         ‫‪ 1	 74‬אלפאסי‪ׄ ,‬גאמע א ‪ 54‬ואילך‪.‬‬

‫‪ 	175‬על חיקויי רס"ג מעין אלו עיינו רצהבי‪ ,‬אוצר רס"ג ‪ ,34/5‬והשוו את רשימת השורשים הדומים‬

‫שם ‪ 146‬ואילך‪ .‬חיקוי צליל ככלי פרשני נמצא כמובן גם במסורות תרגום אחרות; למשל אותה‬

                           ‫'אשרה' מתורגמת בקרב השומרונים > סרו ﬞה "ברוש"‪.‬‬

‫‪ 	176‬לפרטים עיינו בלאו והופקינס‪ ,‬תהלים ‪ 248‬ובייחוד ‪ 275‬ואילך ‪ .§20‬השוו גם טובי‪ ,‬שרידי תרגום‬

                                                                                         ‫‪ ;96‬תרגום עממי ‪.485/6‬‬

‫‪ 1	 77‬רס"ג לא נקט כאן שיטה אטימולוגית אלא תרגם ׄתבארה "שבירתו‪ ,‬אבדנו" לפי ההקשר ואולי‬

                           ‫גם בהשפעת 'תביריה' שבתרגום הארמי לאיוב על אתר‪.‬‬

    ‫‪ 1	 78‬פוליאק‪ Karaite Tradition 170ff. ,‬מביאה חומר השייך לסוגיה זו‪.‬‬

‫‪ 1	 79‬השוו למשל אלפאסי ואבן ג'נאח שפירשו את 'נעתם' היחידאית (ישעיה ט‪:‬יח) על סמך הערבית‬

‫עתמ ﬞה "חושך" לפי הצליל (ואילו רס"ג תרגמ ֹו > א ׄצטרב "הזדעזע" לפי ההקשר)‪ .‬את 'ו ׂעְר ַקי (לא‬

‫ישכבון)‘ (איוב ל‪:‬יז) אלפאסי ( ׄגאמע ב ‪ 434‬למטה) מתרגם > ערוק ומוסיף שתרגום זה‪ ,‬שפירושו‬

‫"ורידים וכו' "‪ ,‬מתאים לשפה הערבית (מן קרב לג ﬞה אלערב); אותו תרגום גם אצל רס"ג‪ .‬שיטת‬

‫הבנה אטימולוגית זו נזכרת במפורש ע"י אלפאסי‪ׄ ,‬גאמע א ‪ 478‬בערך ‪ ,zhm‬ושם הוא מסביר‪ ,‬עם‬

‫דוגמאות‪ ,‬שיש לעתים לפרש מילים עבריות לפי מקבילותיהן הפונטיות בערבית (עלי מסמועה)‪.‬‬

‫(בראשית לא‪:‬לט)‪ ,‬שהיא מילה‬  ‫להמשושרל‪,‬ששהםער‪2‬ב‪3‬י‪5‬حל ّמطט(‪ṭ‬ה‪)ḥ,ṭ‬א‪,‬תו' ֲשא ַםח ֶּט‪ָּ 3‬נ‪3‬ה‪‘5‬‬  ‫בהתאם לכלל זה הוא מפרש‪,‬‬
‫שורות ‪ 14/5‬הוא מביא מקרים‬                                                                ‫יחידאית (לפ ׄט ﬞה גריב ﬞה)‪ ,‬לפי‬

‫נוספים של הבנה על פי הערבית‪ .‬השוו גם‪ ,‬למשל‪ ,‬בן יהודה‪ ,‬מילון ב ‪786‬א הע' ‪' :1‬התגלע‘‬

                                                                                         ‫(משלי יז‪:‬יד) = مجالعة ‪.jlʿ‬‬

‫‪85‬‬
   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97   98