Page 86 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 86

‫מבוא‬

‫התרגום החלופי בדרך כלל שווה במעמדו הדקדוקי לתרגום הראשון‪ ,‬אך לפעמים‬

‫(כפי שראינו בחלק מהדוגמאות הקודמות) נמצאים הבדלים קטנים‪ ,‬למשל בענייני‬

‫סמיכות ויידוע‪ :‬תרגום מרובע נמצא ב‪/1‬ג בראשית מט‪:‬כה ' ֵמ ֵאל ָא ִביָך' > פמן אטאיק‬

‫אלקאדיר מוטיק אבוך ומקדורה "ומן ה‌(כול) יכול‪ ,‬בעל הכוח‪ ,‬בעל היכולת של‬

‫אביך‪ ,‬וכוחו"‪ ,‬שבו אטאיק אלקאדיר‪ ,‬בשל היותם מרוחקים מן הסומך אבוך‪ ,‬לא נבנו‬

‫בא בכינוי חבור (הבננו‬  ‫مכقנُدסو ُرמُهכי"םכואחול"אובלאאיمםق ُدבَיرٌةיד"וכעו‪,‬חו")א;ילבו‪2‬וממקשדלויריזה‪,:‬בה'נבובסןףמבבסיושף'‪,‬‬
‫> פי אלאיבן אסיי אסו‬
‫בייס‪ ,‬שבו אחרי שני תארים מיודעים الس ّيٸ السوء "המרע‪ ,‬הרע" בא תרגום שלישי‬

‫בחיקוי צליל המקור בייס = باٸس "מביש" ללא יידוע; ‪  16‬ב‪ 2‬משלי יז‪:‬ט המתרגם‬

‫מעוניין לפרש את סוג ה־'אהבה' הנזכרת בפסוק ועל כן מתרגם '(מבקש) אהבה'‬

‫פעמיים‪( :‬מובת ׄגי) מחבת צאחיבוה וסלאמתוה "אהבת חברו‪ ,‬ושלומו"‪ ,‬פעם ראשונה‬

‫כמבנה סמיכות עם תוספת סומך > מחבת צאחיבוה‪ ,‬ופעם נוספת (אחרי ו' החיבור) >‬

‫סלאמתוה‪ ,‬כשהכינוי החבור חוזר לסומך של התרגום הראשון; ב‪ 5‬דניאל ה‪:‬כג 'מרא‬

‫שמיא' > רב אסייד אסמא "ריבון‪ ,‬האדון‪ ,‬השמיים"‪ ,‬כש־אסייד = الس ّيد חוצץ בין‬

‫הנסמך רב וסומכו אסמא ו־אסייד בא ביידוע אף על פי שגם הוא נסמך ל־אסמא;‬

‫השוו לתרגום כפול זה של הנסמך ב‪/1‬ג בראשית לו‪:‬ו 'נ ְפשות ביתו' > אנפוס ביתוה‬

‫יעני אהל "נפשות ביתו‪ ,‬כלומר משפחת (ביתו)"‪ ,‬שבו בא הסומך ביתוה ישירות‬

‫אחרי הנסמך הראשון‪ ,‬ו־אהל‪ ,‬הנסמך השני‪ ,‬נשאר (אחרי יעני "כלומר") בלא סומך‬

                             ‫עוקב וללא יידוע‪.‬‬

‫יש שבתרגום המקביל אין חוזרים על מילת היחס‪ .‬שימוש זה טבעי למדיי אחרי‬

‫יעני אך נמצא גם במקרים אחרים‪ :‬ב‪/1‬ב בראשית ט‪:‬כג 'את השמלה' > איא אל‬

‫ביזה יעני אל מנדיל "את הבגד‪ ,‬כלומר (את) הצעיף"; ב‪ 2‬משלי יז‪:‬ז ' ְל ָנדיב' >‬

‫בינביל אלכרים "לאציל‪ַ ( ,‬ל)‌מכובד"; יח‪:‬יז 'בריבו' > פי דעואה כוצומתוה "בטענתו‪,‬‬

‫(ב)‌ריבו"; ב‪ 3‬איוב כ‪:‬כב 'במלאות ׂשפקו יצר לו' > בכמאל כפוה דיק לוה יעני פראג‬

‫"במלאות סיפוקו ֵי ַצר לו‪ ,‬ר"ל (ב)‌היגמר"‪ .‬ראוי לציין שהתרגום הכפול‪ ,‬כבכמה‬

‫מהדוגמאות הקודמות‪ ,‬לא תמיד מופיע במקומו המתאים או הצפוי‪.‬‬

‫ברוב הדוגמאות שהובאו לעיל‪ ,‬התרגום החלופי בא ישירות באופן אסינדטי אחרי‬

‫התרגום הראשון‪ .‬אולם בתרגומי המקרא (כנראה להוציא ב‪/1‬א) לעתים קרובות אנו‬

‫מוצאים שהתרגום החלופי מובא אחרי ו' החיבור‪  16 ,‬וזה בניגוד מוחלט לשימוש‬

         ‫‪ 1	 61‬לחילופי תרגום מיודע ובלתי מיודע עיינו להלן ‪( §2.2.3‬ושם גם חילופי יחיד ורבים)‪.‬‬
‫‪ 	162‬ספק אם נמצא גם או בתפקיד זה כבשימוש הקראים (פוליאק‪.)Karaite Tradition 181ff. ,‬‬

                                                                       ‫‪78‬‬
   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91