Page 83 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 83
מבוא
.5בעניין יידוע השמות הפרטיים אין המתרגם מקפיד .יש שתרגום אותו שם פרטי
בא פעם בתווית ,ופעם בלעדיה :בראשית לח:ד 'אונן' > צגן ותקול תרח ,אך פסוק ט
אלצגן אלתרח "הטינה ,האנינה".
.6יש שהשם העברי בא הן בתעתיק הן בתרגום לערבית :בראשית לו:ח 'עשו' >
עשו אלעיס "עשו ,האדמומיות" .אך אין עקיבות :לה:כט ,לו:א מופיע עשו בתעתיק
בלבד ,לעומת הפסוקים ב ,ד ,ה ,ו; מט:כו ,שבהם נמצא רק התרגום אלעיס (ושמא יד
המעתיקים באמצע).
.7לפעמים אחרי תעתיק השם הפרטי בא אי "כלומר" ואחריו זיהוי או תרגום:
בראשית לו:כ 'שעיר' > שעיר אי שרא "שעיר ,כלומר שרא (שם מקום)"; בראשית
לו:לה ' ֻחׁ ָשם' > חושם אי צאמית "חושם ,כלומר מחשה" לפי היסוד ח"ש.
.2.2שיטת הגלוסרים ותרגומי המקרא בכתיב הפונטי
2.2.1תרגומים חלופיים
הבדל חשוב ובולט בין שיטת התרגום של הגלוסרים ותרגומי המקרא שבכתיב הפונטי
לבין תרגומי רב סעדיה גאון ,הוא שהגאון מביא בקביעות תרגום אחד בלבד 15 ,ואילו
רוב הגלוסרים והתרגומים שבאסופתנו מציעים לעתים קרובות תרגום כפול ואף
משולש ויותר .תרגומים כפולים אלו מובאים בכתבי היד בצורות שונות .בגלוסרים
יש שהתרגום החלופי נוסף בשורה אחת ליד התרגום הראשון ,ויש שהוא מופיע בשורה
הבאה באותו טור ,או אגב חזרה על מילת הערך או בלעדיה .ובאשר לתוכנם של כפלי
התרגומים ,יש שהתרגום החלופי מציין הבדל ניסוח בלבד ,ויש שהוא משקף הבנה
שונה של הכתוב .התרגום החלופי יבוא ישירות אחרי התרגום הראשון (לעתים יש
ביניהם נקודתיים) ,אך במקרים רבים תקדום לו מילת חיבור ו־ "ו־" או ביטוי כמו
יוקאל ,יעני ,אי וכיוצא באלה בהוראת "יש אומרים ,כלומר ,ר"ל" .תדירותם של כפלי
התרגום אינה שווה בחיבורים השונים .בטקסט ב 6לא מצאנו פירושים חלופיים כלל,
ואולי לפנינו מקרה בלבד ,כי מ ּכתב היד השלם ,שהכיל מאסף תרגומי שירות התורה,
לא שרד אלא דף אחד קטן .בגלוסר א 3התרגומים המקבילים נדירים למדיי ,ואילו
בגלוסרים אחרים ולמשל בתרגום התורה ב/1ג הם שכיחים ביותר .כאמור לעיל (§1.7
סעיף ב) ,יש להניח שבהופעת התרגומים הכפולים משתקפת ,חלקית לפחות ,שיטת
תרגום קראית ,שהרי אחת מהתכונות הבולטות של תרגומי המקרא של הקראים היא
155מסתבר שהתרגומים הכפולים בכתב יד פטרבורג הוספות מאוחרות הם; עיינו בלאו ,עיונים ...
בראשית א-יב ,127והשוו בלאו והופקינס ,תהלים 255הערה .54
75
