Page 79 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 79

‫מבוא‬

                                        ‫‪ .2 . 1 . 2‬ש מ ו ת ע צ ם פ ר ט י י ם‬

‫השמות הפרטיים הרבים שבמקרא‪ ,‬הן של אנשים הן של מקומות‪ ,‬הציבו בעיה בפני‬

‫המתרגמים‪ ,‬שהתייחסו אל שמות אלו לפי גישות שונות ונקטו פתרונות שונים‪ .‬לעתים‬

‫התרגומים‪ ,‬לרבות תרגומי רס"ג‪ ,‬מביאים שמות פרטיים או בתעתיק כלשונם ללא כל‬

‫שינוי או בלבושם הערבי המקובל אגב זיהוי עם שמות קיימים‪ .‬כך בתרגומי התורה‬

‫שמות מפורסמים כגון 'אברהם'‪' ,‬יעקב'‪' ,‬יצחק'‪' ,‬רבקה'‪ ,‬ו־'שרה' מובאים כלשונם‬

‫בתרגום ב‪/1‬ג לבראשית לה‪:‬כז ואילך; מט‪:‬לא; נ‪:‬כד‪ .‬כך בעיקרון גם אצל רס"ג‪,‬‬

‫אלא שבכתיבים כגון אבראהים‪ ,‬יעקוב‪ ,‬ו־יצחאק אין הגאון רק מתעתק את מבטאם‬

‫של השמות המקראיים אלא מקרב אותם אל ההגייה המקובלת בערבית‪ .‬לפיכך יש‬

‫להבין‪ ,‬למשל‪ ,‬יעקוב אצל רס"ג לא ככתיב מלא של 'יעקֹב' העברי‪ ,‬אלא כמייצג‬

                                        ‫يعقوب הערבי‪.‬‬

‫גם שמות פרטיים אחרים מובאים או בתעתיק מילולי לפי העברית (טרנסליטרציה)‬

‫או באיות פונטי לפי מבטאם בערבית (טרנסקריפציה) ‪ :‬ב‪/1‬א בראשית ד‪:‬כד‪-‬כה למך‪,‬‬

‫שת‪ ,‬קין; ב‪/1‬ד שמות לה‪:‬ל בצלאל בן אורי בן חור בטרנסליטרציה‪ ,‬וכן גם רס"ג‪,‬‬

‫לעומת ב‪/1‬ב בראשית י‪:‬א 'בני נח שם חם ויפת' > בני נוח סאם !ו!חאם ויאפית‬

                                        ‫בטרנסקריפציה בהתאם להגייה‪.‬‬

‫לעתים קשה להחליט האם לפנינו תעתיק אות באות של שם עברי או שמא הכתיב‬

‫של השם הוא בערבית‪ .‬באשר ל־'יוסף' > יוסף‪ ,‬למשל ב‪/1‬ג בראשית לז‪:‬ג ואילך;‬

‫שמות א‪:‬ו‪ ,‬אפשר שהוא תעתוק מדויק של השם העברי 'י ֹו ֵסף'‪ ,‬אך אפשר גם שהוא‬
                                        ‫למתשהקוףתאהתא ُيםو ُسלקفרוהאע' ָרא ָבדי‪.‬ם'כהךעגבםריבראוא آ�שَدי ُمת‬
‫אפשר‬   ‫שלגביו‬  ‫ג‪:‬טז ואילך 'אדם' > אדם‪,‬‬
‫על פי‬          ‫הערבי‪ .‬לטובת ‪ Yūsuf‬ו־‬
       ‫‪ʾĀdam‬‬

‫המבטא הערבי מרמזת העובדה שהשם 'משה' מתורגם באופן גורף > מוסי = موسى‬

‫הערבי‪ ,‬למשל ב‪/1‬א במדבר לב‪:‬כה; דברים לא‪:‬א; ב‪/1‬ד שמות לה‪:‬א ועוד‪ ,‬וכך תמיד‬

‫גם אצל רס"ג‪ .‬בטקסט ג‪ 3‬בצד 'ירושלם' המקובלת מופיעה א‪ 22:‬הצורה המשונה‬

                                        ‫ארוסלאם‪.‬‬

‫ליד שיטת תעתיק השמות הפרטיים (לעתים עם שינוי קל בהתאם לצורות הקיימות‬

‫בערבית) גם הטקסטים הכתובים בכתיב הפונטי וגם הגאון עשויים לזהות מקומות‬

‫ועמים הנזכרים במקרא עם מקומות ועמים הידועים בזמנם‪ .‬למשל א‪ 1‬שמות כו‪:‬יח‬

‫'תימנה' > תימא‪ ,‬כלומר העיר تيماء ‪ Taymāʾ‬בחצי האי ערב; א‪ 3‬ירמיהו נא‪:‬כז 'אררט'‬
‫מתורגמת > קרדו = قردو‪ ,‬שם מוכר בספרות הגאוגרפית הערבית‪ ,‬וכן מתרגם רס"ג‬

‫בראשית ח‪:‬ד > קרדא‪ ,‬שניהם בעקבות מסורת ה ַתרגומים‪ ,‬למשל תרגום אונקלוס‬

‫‪71‬‬
   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84