Page 74 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 74

‫מבוא‬

‫ובהקשרים שונים‪ .‬כך משתמש רס"ג בשורש ב ׄד"ל גם בהקשר של חילול מזבח (שמות‬
‫כ‪:‬כב) או חילול שבת (שמות לא‪:‬יד)‪ .‬והנה אף בטקסטים הפונטיים שלנו מצויה‬
‫הרחבת הוראתו של שורש ערבי זה‪ :‬א‪ 4‬יחזקאל כב‪:‬כו 'ויחללו (קדשי)' > ובדלו; כב‪:‬ח‬
‫'(את שבתתי) חללת' > בדלת; '(בין קדש) לחל' > ללמבדול ~ ללמובדל (ושם בהמשך‬
‫כתרגום של 'ואחל' שמא יש לגרוס ובדלת במקום ובדאת "והחילותי" שבכה"י);‬
‫א‪ 5‬תהלים פט‪:‬לה 'אחלל (בריתי)' > אבדל‪ .‬מצב זה מלמדנו שהגאון השתמש ב־ב ׄדל‬
‫במשמעות "חילל" כבר כמסורת תרגומית; מסורת זו אף חדרה לערבית־היהודית‬

                                                                          ‫הכללית‪ 13 .‬‬

‫השורש טל"ק = طلق‪ ,‬אשר הוראתו הרגילה בערבית היא "חל חבלי לידה"‪ ,‬מתרגם‬

‫את חי"ל העברי‪ .‬בעוד שרס"ג‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬מתרגם כך ר ‌ק(?) כשמדובר בחבלי לידה‬
‫ממש‪ ,‬התרגומים שבכתיב הפונטי מתרגמים את חי"ל המקראי ב־טל"ק לא רק בהוראה‬
‫זו אלא גם במובן המושאל "חל חבלי מוות‪ ,‬חרד‪ ,‬התחלחל"‪ :‬א‪ 5‬תהלים עז‪:‬יז '(מים)‬
‫יחילו' > יטלקו; ב‪ 3‬איוב כו‪:‬ה '(הרפאים) יחוללו' > יוטלקו‪ .‬לא ברור לאיזו משמעות‬
‫התכוון המתרגם של טקסט ב‪ 6‬לשירת הים‪ ,‬שבו בשמות טו‪:‬יד שם העצם ' ִחיל (אחז‬

‫ישבי פלשת)' מתורגם > אטלק = الطلق‪ .‬תרגום זה מקביל לרס"ג אלטלק‪ ,‬אלא‬

‫שאצל הגאון נראה שניתן להבין למה התכוון‪ .‬לאור העובדה שרס"ג משתמש ב־טל"ק‬
‫כתרגום של חי"ל בעיקר (רק?) במובן חבלי לידה ממש‪  13 ,‬מסתבר שלמובן זה התכוון‬
‫גם כאן בשירת הים‪ .‬ליד טל"ק זה ‪  13‬נמצא השורש הנרדף מ ׄכ" ׄץ "חל חבלי לידה"‪,‬‬
‫והוא תרגום מסורתי לשורש העברי חב"ל‪ .‬בשורש מ ׄכ" ׄץ משתמש רס"ג‪ ,‬כמוהו‬
‫כטקסטים הפונטיים‪ ,‬גם בהוראה המושאלת "חל חבלי מוות"‪ :‬א‪ 5‬תהלים קטז‪:‬ג 'חבלי‬

                   ‫(מות)' > מכד = مخاض‪ ,‬המקביל לרס"ג מ ׄכא ׄץ (אלמות)‪ 13 .‬‬

‫מעניינת שיטת התרגום לשורש ח ׂש"ך‪ ,‬המראה שגם כאן רס"ג המשיך את דרך‬
‫קודמיו‪ .‬בטקסטים פונטיים השורש העברי ח ׂש"ך מתורגם בשורש הערבי ‪ :ṣdd‬ב‪/1‬ג‬
‫בראשית לט‪:‬ט 'ולא חשך ממני מאומה' > ומא צד מיני שייא‪ ,‬שפירושו "ולא מנע‬
‫ממני דבר"‪ ,‬ושוב ב‪ 3‬איוב כא‪:‬ל 'כי ליום איד יחשך רע' מתורגם > אן ליום תעס ינצ ּד‬

‫אלשר‪ ,‬שבו ' ֵי ָח ֶׂשך' > ינצ ּד = ينص ّد ‪ yanṣadd‬נמצא בהוראת "יופרש‪ ,‬יועבר"‪ .‬אכן אף‬

                                                                          ‫‪ 	132‬בלאו‪ ,‬מילון ‪ 34‬ואילך‪.‬‬
                                                             ‫‪ 	133‬כגון תהלים מח‪:‬ז‪ ,‬נא‪:‬ז; איוב לט‪:‬א‪.‬‬
‫‪ 1	 34‬מסורת עתיקה זו נמשכת עד ימינו‪ ,‬למשל בתרגום של 'חבלי מות' בהגדה של פסח (‪ )šarḥ‬נוסח‬
                                    ‫בגדאד > טלוקאת אלמות וכן נוסח מרוקו > טוארק למות‪.‬‬

                      ‫‪ 	135‬עיינו בלאו‪ ,‬מילון ‪ 652‬בערך مخيض; בלאו והופקינס‪ ,‬תהלים ‪.251‬‬

                                                                            ‫‪66‬‬
   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79