Page 77 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 77
מבוא
אך מה מובנו של בלהילל ולמה התכוון המתרגם בתרגומו? האם מובנו של هلال hilāl
עדיין רק " ָי ֵר ַח" כרגיל בערבית (ואז אינו מתאים להקשר) ,או שמא ספג את משמעו
של ' ֶי ַרח' העברי ומשמש לא רק בהוראת " ָי ֵרח" = "לבנה" אלא גם בהוראת " ֶי ַרח" =
"חודש" (ואז לפנינו שימוש שאינו מקובל בערבית)? 14באותו הגלוסר מתורגם 'יציע'
שבמלכים א ו:ה ,ו > פרש = ف ر(ا)ش .לפי השימוש הערבי הרגיל משמעו יהיה "מצע",
אך אולי באוצר המילים של מתרגם הגלוסר פרש כבר קיבל את המשמעות "ריצוף
קיר" כמתבקש על פי ההקשר המקראי? ُس ْن ُبل " sunbulשיבולת" יש לה בערבית
הוראה אחת בלבד ,והוא "שיבולת חיטים" .אך בגלוסר א 5לתהלים סט:ג אנו מוצאים
ש־'ושבלת (שטפתני)' מתורגמת > וסומבול (< ,)sunbulוכאן מדובר בשיבולת מסוג
אחר לגמרי ,ר"ל "שיבולת מים" .אין לדעת כיצד הבין מחבר הגלוסר את המילה
בפסוק זה :האם עדיין (רק) בהוראה הערבית "שיבולת חיטים" (ולפנינו תרגום עיוור
שאינו הולם את ההקשר) ,או שמא sunbulכבר קלטה (גם) את ההוראה המתאימה
להקשר ,כלומר "שיבולת מים" (ואם כן לפנינו שימוש לא מוכר בערבית) ?
בעיות הבנה כאלה מלוות אותנו לאורך הדרך בקריאת הגלוסרים ותרגומי המקרא
הקדומים בכתיב הפונטי (השוו גם §3.2להלן) .אם אמנם התפתחה הוראה חדשה
ממש ,אפשר לדעת רק באותם מקרים (מעטים יחסית) שבהם ההוראה החדשה נעשתה
עצמאית ומשמשת בערבית־היהודית גם מחוץ לתרגומי מקרא 14 .דוגמה לכך היא
ב ׄד"ל "לחלל" ,הנזכר לעיל; שימוש שורש זה בהקשרים שונים נעשה נפוץ למדיי
והפך להיות חלק בלתי נפרד של הכתיבה בערבית־היהודית הכללית 14 .אך באשר
לשאר המקרים (שהם רבים מאוד) ,לרוב אין לנו אפשרות לדעת אם באמת נקלטה
הוראה חדשה ואם לאו .מעניינת בהקשר זה ,למשל ,ההשוואה בין תרגומי הפסוקים
במדבר לב:כט ו־מב בטקסט ב/1א .כשאנו קוראים שם לב:כט 'ונכבשה הארץ' >
ותנכבס אלאר ׄץ ,קל לחשוב ש־תנכבס נוצרה בשפה התרגומית בהשפעת 'נכבשה'
העברית ואין kbsבהוראת " ָכ ַבש" שייך לאוצר המילים הרגיל של השפה הערבית.
לעומת זאת ,בהמשך בפסוק מב אין כבס מתרגם כב"ש אלא לכ"ד ('וילכד' > וכבס),
ונראה שהפועל kbsהערבי מתחיל להתנתק מכב"ש העברי ולקבל מעט עצמאות.
1 42בדומה ל־ gamar/qamarבערבית של מרכז אסיה ,שבה בהשפעת שפות אחרות פירושה גם
"לבנה” moonגם "חודש” .month
1 43השוו בלאו והופקינס ,תהלים ,250ובעניין הרחבת משמעויות שלא בטקסטים מקראיים בלאו
והופקינס.Aramaic 437ff. §4 ,
1 44פרטים אצל בלאו ,מילון .35/6
69
