Page 76 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 76
מבוא
ו־א 5לתהלים מתרגמים תמ"ם זה > פנ"י 14 ,ונראה שבעל הגלוסר א 4חשב אפני
" ַכ ֵּלה" למתאים גם לפסוקנו ביחזקאל (או שמא הרחיב את הוראת פנ"י הערבי על
>(חמרובוצ)'ור>הומום ُצمו َרص ِّ ُومره َص ِّمور"יואיצנרום"מתמאיתםאיםלוהכילטלב פי העברית תמ"ם?).
א 5תהלים עח:לה 'צ ּורם' התרגום
אותו תרגום פט:מד 'צור להקשר ,אך
ועיקר עניינו חיקוי הצליל של המקור (אולי אגב הרחבת משמעות) .קיב:ה 'יכלכל' >
יעול עושה רושם של תרגום אוטומטי בהוראת "זן ,כלכל (את בני משפחתו)" אף
> אדב א(דב)ני נראה (יأ�ּ َסدרٌנب)י'" אחרת ,וב־קיח:יח 'י ּסר כשהפועל כלכ"ל משמש בהוראה
וספגה את יס"ר גם בהוראת "לימד מוסר ש־אדב עברה את תחומה הרגיל
בהוראת "עינה עינוי".
חיקוי צליל מילת הערך בולט נמצא גם ב/1א במדבר לב:כט 'ונכבשה הארץ' >
ותנכבס אלאר ׄץ ,ובדומה ב/1ב בראשית ג:יט 'זעת אפך' > ערק אנפך .מאחר ש־'עץ'
העברי מציין לא רק את החומר אלא גם את האילן ,משמש עוד הערבי גם בהוראה
המורחבת "אילן" ,למשל ב/1ב בראשית ג:ו.
ב 2משלי ג:כט 'אל ַת ֲח ֹרש על רעך רעה' מתורגם בשני תרגומים שאין להם ,כפי
הנראה ,מובן ברור ליודעי הערבית :מצד אחד 'תחרש' > תמסיך ,המשקף כנראה הבנת
הפועל המתורגם כשווה ל־'תחריש' (מלשון ' ֵח ֵרש') והכוונה "אל תחריש ,אל תימנע,
אל תתעלם"; 14מצד שני > תחרות "תחרוש" .אלא אם כן לפנינו תרגום אוטומטי,
סביר להניח כי חר" ׄת حرث ,המציין בערבית בעיקר חרישה במחרשה ועיבוד שדות
ממש ,משמש כאן בהשפעת המקרא גם בהוראת "חרש רעה/טוב" ,וכן בהמשך ו:יח;
יד:כב.
במקרים כגון אלה ,שבהם מילים ושורשים ערביים משמשים ,כנראה ,בהוראות
זרות לשפה הערבית ,קשה מאוד לעמוד על פירושם המדויק .לעתים קרובות ביותר
אנו תוהים האם לפנינו תרגום אוטומטי עיוור בלבד (כלומר ללא התחשבות בהקשר
ועל סמך כתובים אחרים שלהם התרגום אכן מתאים) ,או שמא ,מרוב שימוש כתרגום
אוטומטי ,כבר השתנתה המשמעות וספגה המילה הערבית את הוראותיה של מילת
הערך העברית.
שאלה זו נשאלת ,למשל ,בעניין תרגום הגלוסר א 2למלכים א ו:לז .שם הביטוי
'ב ֶי ַרח' מתורגם גם > בשהר וגם > בלהילל .ההוראה "חודש" ל־שהר נראית ודאית.
עג:יט. תהלים ב:יד; דברים רס"ג ,למשל במדבר יד:לג; לתפריג أו�مםسזהكר(גعיنל)ג<םחאר"צלש 1 40
אצל בלאו ,מילון .659 1 41
68
