Page 80 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס

‫מבוא‬

‫'קרדו'; א‪ 5‬תהלים ס‪:‬ח 'שכם' > נבלוס = نابلس‪ 14 ,‬ב‪/1‬ג בראשית לז‪:‬יג‪ ,‬יד נא ‌ב(ו)‌לוס‬

‫וכך מתרגם גם רס"ג > נאבלוס‪ ,‬למשל בראשית יב‪:‬ו; בראשית לה‪:‬כו 'חברון' גם ב‪/1‬ג‬

‫גם רס"ג > חברא‪ .‬זיהוי שמות מקראיים עם עמים ומקומות ידועים בזמן המתרגמים‬

‫נמצא עוד א‪ 3‬ירמיהו נא‪:‬כז 'מני' > תורך "טורקים"; שם יחזקאל א‪:‬א 'נהר כבר' >‬

‫נהר כרבלא‪ ,‬תרגום שאולי נבחר בעיקר בגלל הדמיון בצליל ‪ .krb‌(lʾ) ~ kbr‬בתרגום‬

‫'ירדן'‬ ‫מאלשקחיףראהת=הالשحםيرةה‪,‬עורבשיםا ُألהْرנُدה ّنר‪,‬‬ ‫מזוהה עם‬ ‫לג‪:‬ז 'החירׂת'‬ ‫ב‪/1‬א במדבר‬ ‫התורה‬
‫ואילו‬ ‫אלארדון‬ ‫במדבר לב‪:‬לב‬ ‫בשני כתיבים‪:‬‬ ‫מופיע‬

‫ל‪:‬יח‪ ,‬לא‪:‬יג וגם ב‪/1‬ג בראשית נ‪:‬י) נראית צורת‬ ‫(עיברמודבברשל أל�בر ُ‪:‬دכنט‪,‬ו־'דיבררדןי'‪.‬ם‬ ‫אלירדון‬
‫כלאיים‪,‬‬
‫ג‪/1‬א בראשית ב‪:‬יא 'פישון' > אניל = النيل "הנילוס"‬

‫וכך גם הגאון‪.‬‬

‫למסורת משותפת זו שייך גם תרגום שם המקום א‪ 4‬יחזקאל כה‪:‬ט '(בית) הישימות' >‬

‫אסמאוה = السماوة "השממה‪ ,‬הישימון"‪ .‬יש לקשור תרגום זה עם א‪ 5‬תהלים סח‪:‬ח‬

‫'בישימון' > באסמוה‪ ,‬ושניהם מבוססים על היסוד הדו־עיצורי ש"מ = ס"ם‪ 14 .‬מסורת‬

‫תרגום זו מזכירה את דרכו של רס"ג‪ ,‬המתרגם באופן קבוע את 'ישימון' > סמאו ﬞה‪ 14 ,‬‬

‫ומן הסתם המשיך בכך את מסורת קודמיו‪.‬‬

‫לעומת תעתיק השמות או זיהו ָים עם מקומות ועמים קיימים‪ ,‬חלק מהטקסטים‬

‫הכתובים בכתיב הפונטי עשויים לתרגם שמות עצם פרטיים לפי שורשיהם‬

‫ומשמעויותיהם המשוערות‪ .‬שיטה זו‪ ,‬שהיא מיוחדת במינה‪ 15 ,‬מכבידה מאוד על‬

‫הקורא שאינו רגיל אליה‪ ,‬ויש להניח שזאת הסיבה שרס"ג לא אימץ אותה‪ .‬הגאון‬

‫לא נהג לתרגם את הוראתם של שמות פרטיים‪ ,‬ובתרגומיו תופעה זו שולית לגמרי‪.‬‬

‫אך אף אצלו לפעמים נמצאים פירושים המבוססים על תרגום התוכן של שמות‬

‫עצם פרטיים‪ .‬ראוי לציון‪ ,‬למשל‪ ,‬הקו המשותף שבין תרגום 'גד' ב‪/1‬ג שמות א‪:‬ד >‬

‫‪ 1 47‬לתרגומי השמות הפרטיים בטקסט זה עיינו בלאו והופקינס‪ ,‬תהלים ‪.273/4‬‬
‫‪ 148‬בלאו והופקינס‪ ,‬תהלים ‪.280‬‬
‫‪ 1 49‬בלאו‪ ,‬מילון ‪.311/2‬‬

‫‪ 150‬שיטה זו נדירה ביותר ואין לה מקבילות רבות‪ .‬לפי טובי‪ ,‬תרגום עממי ‪ 490‬היא נמצאת אצל‬
‫קראים‪ ,‬אך לא מצאנו דבר דומה בדיון בשמות פרטיים אצל פוליאק‪Karaite Tradition ,‬‬
‫‪ .200ff.‬לעומת זאת היא אכן נמצאת בחלק מהמסורת השומרונית; עיינו מאמרו של שחאדה‪,‬‬
‫‪ ,Arabic Translation 510/11‬ושם כמה מדוגמאותיו אף זהות עם אלה שבטקסטים הפונטיים‪.‬‬
‫יש לציין שבקהילות ישראל בימי הביניים תרגומם של שמות עצם פרטיים לערבית שימש אף‬
‫בחיי היום־יום (בניגוד לתרגומי המקרא הספרותיים הנידונים כאן); עיינו רמש"ש‪Introduction ,‬‬

‫‪.( JQR 9 [1897]) 607-609‬‬

‫‪72‬‬