Page 75 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 75

‫מבוא‬

‫רס"ג מתרגם את השורש ח ׂש"ך בשורש ‪ ,ṣdd‬הן בשני פסוקים אלו והן באיוב טז‪:‬ה‬

‫'וניד שפתי יחשך' > יכאד נטקי אן ינצד‪ ,‬שאף בו הוראת המילה "נמנע"‪  13 .‬המסורת‬

‫הייתה אפוא לתרגם את ח ׂש"ך העברי בשורש צד"ד‪  13 ,‬וכך תרגמוהו בהוראותיו‬

‫השונות‪ .‬אין זה‪ ,‬כמובן‪ ,‬מקרה שאותו השימוש נמצא גם אצל אלפאסי‪ 13 .‬‬

‫הרחבת ההוראה וספיגת משמעויות עבריות היו מן הסתם קלות יותר כשלמילה‬

‫הערבית היה דמיון בצלילה למילה העברית המתורגמת‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬א‪ 3‬ירמיהו מה‪:‬ד‬

‫'הורס' מתורגם > היריס = هارس‪ ,‬שהוראתה הרגילה בערבית היא "כותש"‪ .‬לא ברור‬

‫לאיזו הוראה התכוון בעל אותו הגלוסר בתרגמו 'עלילותם' > עיללהום‪ .‬השורש הערבי‬

‫ח ׄת"ו‪ ,‬שהוראתו הקלסית היא "זרק עפר"‪ ,‬משמש ב‪ 2‬משלי ו‪:‬כז כדי לתרגם 'חתה‬

‫(אש‪ ,‬גחלים)'‪ ,‬וזאת כמובן בהשפעת השורש העברי הדומה חת"ה שבמקור‪ .‬אותה‬

                                                    ‫הוראה של ח ׄת"ו מתועדת גם אצל רס"ג‪ 13 .‬‬

‫מובן שלא כל המקרים של הרחבת משמעות (בכוח או בפועל) שאנו מוצאים‬

‫בטקסטים הפונטיים מתועדים גם בתרגום רס"ג‪ .‬ליד המקרים המשותפים נמצאים‬

‫בטקסטים הפונטיים מקרים רבים של תרגום מילולי היכולים להוביל להרחבה‬

‫סימנטית שלא מצאנום עד כה אצל הגאון‪ .‬להלן כמה דוגמאות מסוגים שונים‪,‬‬

                                  ‫שבחלקן דמיון הצליל השפיע על בחירת התרגום‪.‬‬

‫א‪ 1‬שמות כז‪:‬ח ' ְנבוב (לוחות)' מתורגם לא רק > מוגוף = ُمج ّوف "חלול"‪ ,‬המתאים‬

‫להקשר (וכן רס"ג)‪ ,‬אלא גם > לביק "נבון"‪ ,‬שאינו מתאים אלא רק לאיוב יא‪:‬יב 'איש‬

‫ָנבוב ילבב'; בדומה לתרגום כפול זה א‪ 2‬מלכים א ז‪:‬כו ' ָיכיל' מתורגם הן > יסע‬

‫במשמעות המתאימה "יכיל‪ ,‬יכלול"‪ ,‬הן > יסתטיע "י ּו ַכל"‪ ,‬שאינו הולם את העניין‪.‬‬

‫א‪ 4‬יחזקאל כג‪:‬ג ' ִע ּ ׂש ּו (דדי בתוליהן)' מתורגם פעמיים‪ .‬התרגום הראשון > וצטנעו‬

‫مהرثשوוاר"שעי(סו‪ (‌ ,m‬מ‪tm‬צ >צו"אתמיוםבן= أל�ِتפّمי‬  ‫מתאים‪ ,‬ואילו השני מרתו =‬       ‫נראה כלל‬           ‫לא‬  ‫"ו ָעש ֹו"‬
                                                    ‫' ָה ֵתם' מתורגם על פי עיצורי‬  ‫כד‪:‬י הציווי‬        ‫שם‬  ‫העניין‪.‬‬

‫נמצא תרגום אחר בשורש‬     ‫אטימולוגי זה‬               ‫أ� ْفכ ِלنוומלרכ"אומורשהלהםכ"ו‪.‬ונליהדלפתיררגווםש‬  ‫תמים"‪,‬‬  ‫"ע ֵׂשה‬
‫הערבי ‪ fny‬עניינו כיליון‬  ‫שונה‪ .‬השורש‬                                                                  ‫אפני =‬  ‫‪> fny‬‬

‫והשמדה‪ ,‬כלומר פן אחר לחלוטין של הוראות השורש תמ"ם העברי‪ .‬הוראת הכיליון‬

‫מתאימה לפסוקים כמו יחזקאל כד‪:‬יא ותהלים קד‪:‬לה‪ ,‬ואכן הגלוסרים א‪ 4‬ליחזקאל‬

                                                                               ‫‪ 1	 36‬בלאו‪ ,‬מילון ‪.364‬‬
                                   ‫‪ 1	 37‬אך לא תמיד‪ :‬א‪ 5‬תהלים עח‪:‬נ מתרגמו > חסך בחיקוי צליל‪.‬‬

                                                                          ‫‪ 	138‬אלפאסי‪ׄ ,‬גאמע א ‪.567‬‬
                                                                               ‫‪ 1	 39‬בלאו‪ ,‬מילון ‪.110‬‬

‫‪67‬‬
   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79   80