Page 73 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 73

‫מבוא‬

‫המשובשת אלאן לבראשית מ‪:‬ח כבר נמצאת‪ ,‬כאמור‪ ,‬הן בתרגום בכתיב פונטי הן בכ"י‬

‫פטרבורג‪ ,‬המקור הקדום והמהימן ביותר לתרגום רס"ג‪ .‬כפי שלעתים הושמטה אלא‬

‫במסירת תרגום רס"ג ונשארה רק אן‪ ,‬כך גם במסירת התרגומים בכתיב פונטי‪ .‬יש‬

‫להניח שהתרגום למשלי יד‪:‬כב 'הלוא יתעו חרשי רע' פתח בגרסתו המקורית ב־*אלא‬

            ‫אן ‪ ,...‬אך בנוסח ששרד נמצא אן בלבד‪ :‬ב‪ 5‬אן אלדין יחרו ׄתו אשר‪. ...‬‬

‫'הלא'‪ ,‬אלא‬  ‫‪ʾa-lā‬‬        ‫‪ʾinna‬‬  ‫أ� ْيש َنה‪,‬ריכתארלגאוןםמששלק' ָפא ָתנהל'‪:‬אבר‪1‬ק‪/‬א<‬  ‫יותר‪,‬‬  ‫זו סבוכה עוד‬   ‫סוגייה‬  ‫גם‬
‫'אנה אנחנו‬                                                                                ‫‪* ʾilā‬אלא אין‬
            ‫א‪:‬כח‬         ‫דברים‬                                                     ‫= إلى‬                 ‫‪ʾayna‬‬

‫עלים' > אלאן נחן צאעידין‪ .‬שימוש זה ‪  12‬אולי עומד ברקע התרגום ב‪/1‬ג לבראשית‬

‫לז‪:‬ל 'ואני אנה אני בא' > פאנא אלאן אן אדהב ואין אגי‪ .‬לא ברור כיצד לפרש‬

‫ל‪a‬א‪ān‬מ‪ʾ‬ן‪l-‬ה‪a‬נاמ آلנ َنע‬  ‫‪ ʾilā‬אף כאן‪ ,‬אך‬  ‫‪ʾayna‬‬    ‫ש־אלאן משקף‬                     ‫להניח‬  ‫תרגום מיוחד זה‪ .‬סביר‬
                         ‫> אלאן‪ ,‬כלומר‬             ‫ל־'נא' ועל כן‬                   ‫כשווה‬  ‫שהמתרגם הבין 'אנה'‬
                                          ‫תרגמ ּה‬

‫"עכשיו"‪ ,‬וזאת לפי פירוש מקובל בתרגומי מקרא עד היום‪ ,‬הן לערבית־היהודית ‪ 13‬‬

                                                                                   ‫הן לשפות יהודיות אחרות‪.‬‬

‫משותפת לרס"ג ולטקסטים המקראיים שבכתיב הפונטי גם הרחבה סמנטית של‬

‫שורש ערבי על פי השורש העברי שהוא מתרגם‪  13 .‬כשלשורש עברי הוראות אחדות‪,‬‬

‫המילה הערבית המתרגמת אותו עשויה לספוג את מגוון ההוראות של השורש העברי‪,‬‬

‫גם כשבשפה הערבית מקובלת רק אחת מהן‪ .‬כך בנוסף להוראתה המקובלת המילה‬

‫הערבית קולטת גם את ההוראות העבריות‪ .‬המילה הערבית תרגמה תחילה רק אחת‬

‫מהוראותיו של השורש העברי‪ ,‬וזאת בהקשר מסוים‪ ,‬אולם בהשפעת אותו תרגום‬

‫באותו ֶהקשר התחילה המילה הערבית משמשת תרגום לאותו השורש העברי אף‬

‫בהקשרים אחרים ובהוראות אחרות‪ .‬קיימת נטייה ברורה לתרגם שורש עברי אחד (על‬

‫הוראותיו השונים) בשורש ערבי אחד‪ ,‬כגון או"ן > نيل ‪ , nyl‬הנזכר לעיל בהערה ‪.117‬‬

‫כך רס"ג מתרגם ' ֲח ָל ָלה' שבויקרא כא‪:‬ז 'אשה ֹז ָנה ו ֲח ָל ָלה' > מב ׄדול ﬞה‪ .‬בעקבות זאת‬

‫הורחבה משמעותו של השורש ב ׄד"ל הערבי מעבר לתחומו המקובל‪ .‬השורש ב ׄד"ל‬

‫ספג את הוראותיו הנוספות של השורש חל"ל העברי ובא לציין לשון 'חילל' בכלל‬

                                                     ‫‪ 1	 29‬השוו גם ב‪/1‬ג בראשית לח‪:‬כא ' ַא ֵּיה' > אן‪.‬‬
‫‪ 1	 30‬בלאו‪ ,‬מילון ‪' .26‬נא' > אלאן "עכשיו" נמצא גם בטקסטים הפונטיים‪ ,‬למשל א‪ 1‬שמות ג‪:‬ג; ב‪/1‬ג‬

                   ‫בראשית לז‪:‬ו (עיינו בהערה על אתר)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עיינו להלן בהערה ‪.261‬‬
‫‪ 1	 31‬להרחבת משמעויות עיינו גם בלאו והופקינס‪ ,‬תהלים ‪ 249‬ואילך‪ .‬תופעות דומות נמצאות‬
‫בתרבויות אחרות‪ ,‬למשל ביוונית של תרגום השבעים (טוב‪ ,‬עיונים באוצר־המלים ‪ ,133/4‬המזכיר‬
‫' ֶהבראיסמים‘ שאינם מתפקדים כמילים יווניות רגילות‪ ,‬אלא ‘בתור סמלים של מלים עבריות‘)‪,‬‬

                                                     ‫ובתרגומים סוריים (ברוק‪.)Aspects 85/6 ,‬‬

‫‪65‬‬
   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78