Page 73 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 73
מבוא
המשובשת אלאן לבראשית מ:ח כבר נמצאת ,כאמור ,הן בתרגום בכתיב פונטי הן בכ"י
פטרבורג ,המקור הקדום והמהימן ביותר לתרגום רס"ג .כפי שלעתים הושמטה אלא
במסירת תרגום רס"ג ונשארה רק אן ,כך גם במסירת התרגומים בכתיב פונטי .יש
להניח שהתרגום למשלי יד:כב 'הלוא יתעו חרשי רע' פתח בגרסתו המקורית ב־*אלא
אן ,...אך בנוסח ששרד נמצא אן בלבד :ב 5אן אלדין יחרו ׄתו אשר. ...
'הלא' ,אלא ʾa-lā ʾinna أ� ْيש َنה,ריכתארלגאוןםמששלק' ָפא ָתנהל':אבר1ק/א< יותר, זו סבוכה עוד סוגייה גם
'אנה אנחנו * ʾilāאלא אין
א:כח דברים = إلى ʾayna
עלים' > אלאן נחן צאעידין .שימוש זה 12אולי עומד ברקע התרגום ב/1ג לבראשית
לז:ל 'ואני אנה אני בא' > פאנא אלאן אן אדהב ואין אגי .לא ברור כיצד לפרש
לaאānמʾןl-הaנاמ آلנ َنע ʾilāאף כאן ,אך ʾayna ש־אלאן משקף להניח תרגום מיוחד זה .סביר
> אלאן ,כלומר ל־'נא' ועל כן כשווה שהמתרגם הבין 'אנה'
תרגמ ּה
"עכשיו" ,וזאת לפי פירוש מקובל בתרגומי מקרא עד היום ,הן לערבית־היהודית 13
הן לשפות יהודיות אחרות.
משותפת לרס"ג ולטקסטים המקראיים שבכתיב הפונטי גם הרחבה סמנטית של
שורש ערבי על פי השורש העברי שהוא מתרגם 13 .כשלשורש עברי הוראות אחדות,
המילה הערבית המתרגמת אותו עשויה לספוג את מגוון ההוראות של השורש העברי,
גם כשבשפה הערבית מקובלת רק אחת מהן .כך בנוסף להוראתה המקובלת המילה
הערבית קולטת גם את ההוראות העבריות .המילה הערבית תרגמה תחילה רק אחת
מהוראותיו של השורש העברי ,וזאת בהקשר מסוים ,אולם בהשפעת אותו תרגום
באותו ֶהקשר התחילה המילה הערבית משמשת תרגום לאותו השורש העברי אף
בהקשרים אחרים ובהוראות אחרות .קיימת נטייה ברורה לתרגם שורש עברי אחד (על
הוראותיו השונים) בשורש ערבי אחד ,כגון או"ן > نيل , nylהנזכר לעיל בהערה .117
כך רס"ג מתרגם ' ֲח ָל ָלה' שבויקרא כא:ז 'אשה ֹז ָנה ו ֲח ָל ָלה' > מב ׄדול ﬞה .בעקבות זאת
הורחבה משמעותו של השורש ב ׄד"ל הערבי מעבר לתחומו המקובל .השורש ב ׄד"ל
ספג את הוראותיו הנוספות של השורש חל"ל העברי ובא לציין לשון 'חילל' בכלל
1 29השוו גם ב/1ג בראשית לח:כא ' ַא ֵּיה' > אן.
1 30בלאו ,מילון ' .26נא' > אלאן "עכשיו" נמצא גם בטקסטים הפונטיים ,למשל א 1שמות ג:ג; ב/1ג
בראשית לז:ו (עיינו בהערה על אתר) .לעומת זאת ,עיינו להלן בהערה .261
1 31להרחבת משמעויות עיינו גם בלאו והופקינס ,תהלים 249ואילך .תופעות דומות נמצאות
בתרבויות אחרות ,למשל ביוונית של תרגום השבעים (טוב ,עיונים באוצר־המלים ,133/4המזכיר
' ֶהבראיסמים‘ שאינם מתפקדים כמילים יווניות רגילות ,אלא ‘בתור סמלים של מלים עבריות‘),
ובתרגומים סוריים (ברוק.)Aspects 85/6 ,
65