Page 70 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 70

‫מבוא‬

‫אלכאפי "המספיק"; כא‪:‬יט 'אונו' > מנאלוה "פגיעתו" (מלשון ' ָאֶון'); ‪  11‬כו‪:‬ט ' ַפְרׁ ֵשז' >‬
           ‫רכם; כו‪:‬יב 'מחץ' > אוהן; כז‪:‬ד 'יהגה' > ידרוס; כז‪:‬ח 'יבצע' > טמע ועוד‪.‬‬

‫מעניין לציין שההבחנה בין 'שמע (את)' לבין 'שמע אל‪/‬ל־' של תרגום אונקלוס‪,‬‬
‫למשל בראשית מט‪:‬ב 'ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם' > ת"א 'ושמעו בני‬
‫יעקב וקבילו אלפן מן ישראל אבוכון'‪ ,‬מופיעה בצורה דומה אצל רס"ג‪ ,‬המתרגם >‬
‫ואסמעו ׄדלך יא בני יעקוב ואקבלו מן אסראיל אביכם‪ .‬אותה מסורת משתקפת‬
‫גם בתרגומים פונטיים קדומים‪ :‬ב‪/1‬א בראשית ג‪:‬יז 'כי שמעת לקול אשתך' > איד‬
‫קבילת מין מרתך; ב‪/1‬ב > איד סמיעת וקבילת ואנתהאית אילא אמר מרתך (ת"א‬
‫'קבילתא'‪ ,‬רס"ג קבלת); ב‪/1‬ג בראשית לז‪:‬כז 'וישמעו אחיו' > וסמעו אכותה וקבלו‬

                             ‫(ת"א 'וקבילו מניה אחוהי'‪ ,‬רס"ג פקבלו מנה א ׄכותה)‪.‬‬
‫יש להוסיף מקרה ראוי לציון מיוחד‪ .‬בולט מאוד התרגום הכפול השווה של השורש‬
‫שו"ף בראשית ג‪:‬טו‪' :‬הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב'‪ .‬בפסוק זה שו"ף מופיע‬
‫פעמיים‪ ,‬אך במקום לתרגם את שני המקרים בשורש אחד גם בטקסט ב‪/1‬א בכתיב‬
‫הפונטי וגם אצל רס"ג הפועל שו"ף מתורגם בשני שורשים שונים‪ .‬לא זו בלבד‪,‬‬
‫אלא שני התרגומים השתמשו לצורך זה באותם שני השורשים ובאותו הסדר‪ :‬קו ֶדם‬

‫> شدخ ‪ ,šdx‬ואחר כך > لدغ ‪ .ldġ‬בתרגום הקדום מן הגניזה ב‪/1‬א אנו קוראים‪ :‬הוא‬

‫ישדכך ראס אי ישדך מינך אראס ואנת תלד‌<ג מי>‌נוה אלעקב והמקביל ברס"ג‪ :‬הו‬
‫ישד ׄכך אלראס ואנת תל ׄדגה ‪  11‬אלעקב‪ .‬בב‪/1‬א הוסיף המתרגם פראפראזה של האיבר‬
‫הראשון‪ :‬אי ישדך מינך אראס "ר"ל ירוצץ לך את הראש"‪ ,‬ובעקבות מינך אראס‬
‫של תוספת זו המשיך גם באיבר השני וחזר על מילת היחס מן‪ .‬פרט לכך הדמיון בין‬
‫שני התרגומים בולט ביותר ‪ -‬הם למעשה זהים‪ .‬אין ספק שלפני הגאון היה תרגום‬

                                    ‫קדום זה או דומה לו ולפיו בנה את תרגומו הוא‪.‬‬
‫חשוב לציין שמסורת התרגום של הטקסטים שבכתיב הפונטי כלל לא הייתה‬
‫אחידה‪ .‬גיוון המסורות בא לידי ביטוי בתרגומי הפסוק הנדון‪ ,‬בראשית ג‪:‬טו‪ .‬ליד‬
‫הנוסח הנזכר המשתקף גם בתרגום רס"ג ובו תרגום כפול של שו"ף > ‪ ,šdx ~ ldġ‬נשמר‬

‫כאן בתרגומנו לאיוב‪ .‬לא מן הנמנע שחידוש זה (שנוצר בעקבות 'פר' ‪' :‬פרה' בעברית) שימוש‬
 ‫קראי הוא‪ ,‬שהרי רת ﬞה "פרה" מתועדת עד כה במקורות קראים בלבד; עיינו בלאו‪ ,‬מילון ‪.237‬‬
‫‪ 	117‬מוסבר שם יעני מא נאלוה מן אלבלא "ר"ל מה שפגע בו מן האסון ( ָאֶון)"‪ .‬לתרגום או"ן (בהוראות‬

‫שונות) > نيل עיינו בלאו‪ ,‬מילון ‪ ;727‬בלאו והופקינס‪ ,‬תהלים ‪ 247‬הע' ‪ .33‬שימוש זה נמצא גם‬

                                                            ‫אצל אלפאסי‪ׄ ,‬גאמע א ‪ 45‬שורה ‪.79‬‬
‫‪ 	118‬ב‌(חלק מן) מסורת תימן של תרגום רס"ג ‪ ldġ > lðġ‬בהגייה בין־שינית; השוו בלאו‪ ,‬דקדוק ‪;286‬‬

                                            ‫‪ Emergence 248/9‬בעניין הגיית ‪ ratt/θθ‬ו־‪.nfd/ð‬‬

                                                                            ‫‪62‬‬
   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75