Page 66 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 66
מבוא
תנועה סופית .מכאן אנו למדים ש־ limבהברה אחת לא היה רק מבטא ספרותי הנמצא
בשירה לצורך המשקל 10 ,אלא צורה אמיתית של השפה המדוברת.
שיקולים דומים חלים על הסיומת השמנית ־א המציינת את יחסת המושא ותוארי
פועל .הכתיב התקני ־א עשוי לשקף הן תנוין -anבהתאם לערבית הקלסית (צורת
הקשר) ,הן ( -āצורת הפסק) .אך רק המבטא האחרון בא בחשבון בכתיב הפונטי,
ומעידים על כך לא רק ניקודים בודדים בקמץ או בפתח ,אלא גם כתיבים ב־ה .שמירת
ה־ nשל התנוין בטקסטים פונטיים מסומנת מפורשות ב־ן ,ועל כן אנו מוצאים א5
ואין מביטלקהסזטויכםתהובפוהנגטיםי إםًذاפועגמםיإ َםذ ْنא.חדות קכד:ג 'אזי' > אדן = .ʾiðanכתיב זה נמצא
זה מקרה שבערבית הקלסית (ובפפירוסים)
גם בתחום אוצר המילים הטקסטים הפונטיים מביאים מידע חשוב .למשל ,מתברר
עתה שהמילה ُرْملة "אלמנ ּות" ,המוכרת מן הלהגים המדוברים של ימינו (כגון הערבית
הירושלמית 10 ,)rumleוהמתועדת אצל דוזי רק מן המאה ה־ ,19נמצאת כבר באלף
הראשון :ב/1ג בראשית לח:יט 'בגדי אלמנותה' > תיאב רומלתהא.
אפשר להאריך בפרטים לשוניים רבים נוספים (הגייה ,תורת הצורות ,תחביר,
סגנון ואוצר המילים) ,אולם באסופה זו לא התכווננו לעסוק בצד הלשוני .אנו מקווים
לפרסם בעתיד תיאור לשוני מפורט של טקסטים אלו.
“metrisch bedingte Kurzform” 1 00כדברי מ' אולמן.WKAS II 1274b ,
101באואר Wörterbuch ,בערך ’.‘Witwen stand
58
