Page 61 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 61
מבוא
בתחום מילות היחס .בעקבות למ"ד היחס שבלשון הפסוק יש שהמתרגם משתמש
בצירופים שאינם מקובלים כלל בערבית הרגילה 9 .דוגמאות אחדות :א 4יחזקאל
כב:יח '(היו לי בית ישראל) לסיג' > ( )...לגיש = لغ ّش; ב/1א בראשית ב:כג 'לזאת י ָקרא
אשה' > להידיה יוסמא מרה ,ושם ב:כד 'והיו לבשר אחד' > ( )...לבשר ואחיד; ב/1ג
בראשית נ:כ 'חשב ּה לטובה' > חסבה לכירה; ב 2משלי ג:כט 'לבטח' > לילותק; יז:כא
'לתוגה לו' > לחסרה ירא לוה ,שבין אם נבינו "לצער ייראה לו" או "צער יראה לו ~
בגללו" חיקוי צירוף היחס העברי אינו הולם את הסגנון הערבי .התרגום ב 5לדניאל
ה:כא 'ולמן די יצבה יהקים עלי ּה' (כלומר "ואת מי ש־") > ולמן אלדי ישא יקים עליהא
משקף שני קווים ארמיים :במקום כינוי הזיקה 'מן די' בא הצירוף הזר לשימוש השפה
הערבית מן אלדי 9והמתרגם שמר על ל־ המציינת את המושא הישיר .מבחינה זו
מעניין במיוחד שם דניאל ה:כג 'ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך' > ולאנית בייתוה
אוגיבת בינדיך ,מילה במילה "ואת כ ֵלי ביתו הובאה (= הובאו) לפניך" כש־'היתיו'
הובן כסביל 9תוך שמירה על סימן המושא ל־ ב־ולאנית.
יש להוסיף עוד בסוגיית מילת היחס למ"ד דרך העברתן של צורות מקור עבריות.
כאשר מילת היחס בי"ת מופיעה לפני מקור עברי ,המתרגמים מעתיקים את הצירוף
לערבית כמות שהוא ,כלומר ב +מקור ( ַמ ְצ ַדר) :א 4יחזקאל כא:כט 'ב ִה ָּגלות' >
באינכשאף בתכשוף; כה:י 'ב ְנ ֹקם' > באנתיקאם; כו:טו 'ב ֱא ׂנק' > בתאנוק; והשוו גם
את חיקויו של כ' +שם פעולה :שם כב:כב 'כ ִה ּתוך' > כתכתכה .תרגומים אלו הולמים
לרוב את השימוש הערבי .לא כן חיקוי הצירוף ל +מקור > ל ַ +מ ְצ ַדר ,ותרגומים כאלו
נדירים בחומר שלפנינו ,שמא מכיוון שהמבנה הערבי נועד בעיקר לציון תכלית או
(בעיקר) סיבה "כדי ש־ ,מפני ש־" 9 .מאחר שאין בנמצא בבואה ערבית מדויקת של
המבנה העברי ' ִל ְפעוׂל' ,המתרגמים מעדיפים לנקוט בשיטה אחרת ,והיא ל +פועל
בעתיד .אך גם צירוף זה אינו טבעי ,שהרי ( li + yaf ʿal(aבערבית מביע משפט תכלית
("כדי ל־") ,ואילו ברוב המקרים כוונת הכתוב למשפט שם עצם ( ,)daβ-Satzבמיוחד
למשפט מושא ,כגון ב/1א בראשית ו:א 'ויהי כי החל האדם ָל ֹרב' > וכאן איד אבתדא
דוגמאות מגלוסר א 5הובאו על ידי בלאו והופקינס ,תהלים .265 91
9 2
ובכתבי "הובאו", أ� ْح ِض َر ْت = אח ׄצרת תרגם רס"ג השוו בלאו ,דקדוק ,בהשלמות 339באמצע. 93
בהבנת הפועל כסביל לפנינו מסורת בבלית:
94
יד תימניים בניקוד בבלי אף נמצא כאן לפעמים ' ֵהי ָתי ּו' במקום ' ַה ְי ִתי ּו' שבנוסח המסורה (שמא
בהשפעת דניאל ג:יג).
בלאו והופקינס ,תהלים ,264/5ושם גם פרטים על השימושים ב־ליפעל הנזכרים כאן בהמשך.
53
