Page 59 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 59

‫מבוא‬

‫וכו')‪ :‬משלי ג‪:‬לב 'ואת ישרים סודו' > ואיא אלמוסתקימין סירוה‪ ,‬וכן יז‪:‬כד 'את פני‬

‫מבין חכמה' > אייא וגה [א]‌ ׄדיהן אלחיכמה‪ .‬משתקף כאן תרגום מילולי אטומיסטי‬
     ‫ِإ(ّيוاכקגויירמםתמושמנשהמהששתוובَوِإעّيרاב"י ִעת‪,‬ם"איבסע~רבאיייתסק=לأ� ْيסי َתس)‪8 .‬א יננה‬
‫חלק‬                                                                                             ‫ללא התחשבות בהקשר ‪ 8‬‬
                                                                                                ‫בעוד שהמילה איא =‬

‫טבעי של השפה ונמצאת כמילה מלאכותית בצירופים קפואים בלבד‪ .‬למרות זאת‪,‬‬

‫איס נפוצה בתרגומי מקרא קראיים כתרגום מלאכותי של 'יש' המקראית‪  8 .‬שימוש‬

‫אופייני זה מופיע אף בטקסטים ערביים יהודיים בכתיב הפונטי‪ ,‬וגם בכך משתקף‬

‫כנראה מוצאם הקראי‪ :‬ב‪/1‬ג בראשית לט‪:‬ד 'וכל יש לו' > וכל אלדי איס לה; ב‪ 2‬משלי‬

                       ‫ג‪:‬כח 'ויש אתך' > ואיס מעך; ב‪ 3‬איוב כח‪:‬א 'כי יש' > אן אייס‪.‬‬

‫כן מצוי עתיד נסתרות בצורת תפעלנה‪ .‬צורה זו אף היא איננה קיימת בערבית‬

‫רגילה‪ ,‬ועד כמה שידיעותינו מגיעות‪ ,‬היא מתועדת בתרגומי מקרא קראיים בלבד‪.‬‬

‫בתרגומים אלו היא באה רק בעקבות הצורה המקבילה בעברית‪ .‬הופעתן של צורות‬

‫תפעלנה לנסתרות בטקסטים הפונטיים בנסיבות זהות‪ ,‬כלומר כחיקוי מכוון של‬

‫המקור העברי‪ ,‬משקפת‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬אותה מסורת תרגום‪ :‬א‪ 5‬תהלים קיט‪:‬קעא 'תבענה' >‬

‫תנבענה; ‪  8‬ב‪ 2‬משלי ו‪:‬כח 'ורגליו לא תכוינה' > וריגליה לא תכתוינה; ב‪ 3‬איוב כז‪:‬ד‬

‫'תדברנה שפתי' > תתכלמנה שפתיי; כז‪:‬טו 'לא תבכינה' > לא תבכינה‪ .‬מקרה מעניין‬
‫נמצא ב‪/1‬ג בראשית לז‪:‬ז 'והנה ת ֻס ֶּבינה א ֻל ּמתיכם ותשתחֶויןָ לאלמתי' > ואדא לכאן‬

‫תסתדרנה חוזמכום ותסגודאן לחוזמתי‪ ,‬כש־תסגודאן איננה צורת הזוגי הערבית‬

                       ‫אלא חיקוי הכתיב העברי החסר של הנסתרות ללא ה"א‪.‬‬

                                                                                   ‫ב‪ .‬סגנון‬

‫שימושי לשון אלו אינם אלא חלק מתמונה כללית יותר ומשקפים את רצונם של‬
‫המתרגמים‪ ,‬קראים כרבנים‪ ,‬להתקרב למקור העברי‪ ,‬להיצמד אליו ולחקותו‪ .‬אך עצם‬
‫הגישה למלאכת התרגום ודרכי ביצועו מזכירים את שיטות הקראים וכפי הנראה‬
‫מצביעים על מוצא קראי אף ְלטקסטים המתפרסמים באסופתנו‪ .‬מאידך‪ ,‬אין לשכוח‬

‫שיטה דומה נקט כבר סומכוס‪ ,‬המשתמש כידוע ב־‪" συν‬עם" לתרגם גם 'את' המציינת את המושא‪.‬‬                            ‫‪8	 4‬‬
                                                                                                             ‫‪8	 5‬‬
‫לשימוש ٳيا כתרגום של 'את' על הוראותיה השונות עיינו טובי‪ ,‬שרידי תרגום ‪ ;89/90‬תרגום‬
                                                                                                             ‫‪	86‬‬
‫עממי ‪ 486‬ובלאו‪ ,‬מילון ‪ .26‬גם הקראי אלקומסי מתרגם 'את' > איא (אלקומסי‪ ,‬פתרון שנים עשר‬                         ‫‪	87‬‬
‫אף העתיקו איא (إ ّيا)‬
                       ‫שגרה המעתיקים‬   ‫זו היה כה שכיח שמתוך‬  ‫‪8‬כ‪1‬שההכעוורנהה ‪)1‬ה‪.‬ייהתשהימלו־אשנבאמ( أי�نלا)ה‬
‫בתרגום יפת לשמות‬       ‫מקרה הפוך נמצא‬  ‫כבטקסט ב‪ 2‬משלי ח‪:‬יב‪.‬‬

                       ‫טו‪:‬א‪ ,‬שבו מופיע אנא במקום איא (הופקינס‪.)Review Polliack 428 ,‬‬

                                       ‫בלאו‪ ,‬מילון ‪ ;27‬הופקינס‪.Review Polliack 430 ,‬‬

                       ‫מובא אצל בלאו והופקינס‪ ,‬תהלים ‪ ,263‬ושם פרטים נוספים‪.‬‬

‫‪51‬‬
   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64