Page 64 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 64

‫מבוא‬

‫סוטה בנקודות מסוימות מן ההלכה הרבנית (כך בניגוד לדעתו של מ' צוקר שגילה‬
                 ‫והוציא את החיבור ‪ -‬על פרטים עיינו בהקדמה למהדורת הטקסט)‪.‬‬

‫‪ 1.8‬המידע הבלשני שמספקים הטקסטים הכתובים בכתיב הפונטי ‪ 9‬‬

‫המידע הבלשני שניתן להפיק מהטקסטים בכתיב הפונטי הוא חשוב ביותר‪ .‬למשל‪,‬‬

‫את הדוגמאות הקדומות ביותר של נפעל‪/‬נפעלו ‪ ,naf ʿal/naf ʿalū‬כלומר הצורות‬

‫הצפון־אפריקאיות לציון עתיד מדבר‪/‬מדברים‪ ,‬אנו מוצאים בתרגום להלכות פסוקות‪,‬‬

‫שמהדורתו תופיע בכרך השני של האסופה‪ ,‬ודוגמאות אלו מעידות בפעם הראשונה‬

‫ישירות על מציאותו של קו לשון זה בתקופה הטרום־הלאלית‪ .‬בטקסטים אלו אנו‬

‫מוצאים גם‪ ,‬למשל‪ ,‬היקרויות קדומות של תופעה כה חשובה כמו השימוש ב־אן‪/‬אין‬

‫כמילה נפרדת (< ַת ְנִוין) לציון לוואי בלתי־מיודע תוכף‪ ,‬דוגמת ב‪/1‬ג בראשית מט‪:‬כז‬

‫'זאב יטרף' > שביה בדיב אן יפתריס = شبيه بذئ ٍب يفترس; ב‪ 2‬משלי טו‪:‬ל כבר אן‬

‫גייד "שמועה טובה"; יז‪:‬א כיסרת אן גאפה "פת יבשה"; ב‪/7‬ב א‪ 9:‬יום אין כייר "יום‬

‫טוב"; ג‪ 2‬דף א עמ' א‪ 17:‬נו‌[ו]‌ר אן כתירה "אורות רבים"; ג‪ 4‬ג א‪ 3:‬פי מודיע אן‬

                                                                ‫אכר "במקום אחר"‪ 9 .‬‬

‫לכתיב הפונטי גם חסרונות‪ .‬לעתים קרובות אופי כתיבם של הטקסטים מסתיר‬

‫תרגום לספר משלי‪ ,‬אי ׄדא יכולה‬   ‫أ�בيא ًוضاתו"גטםק"ס(טיז‪:‬בז)‪,,2‬‬  ‫הליבידצלגיםהןמأ�ذש ًמىעו"נתזייק"ם;(י‪:‬לגמ)‪,‬שלה‪,‬ן‬

‫הן إذا "כאשר" (טז‪:‬ז)‪ .‬אך לשיטה‬

‫הפונטית גם יתרונות‪ ,‬שהרי דווקא בזכות אופי הכתיב ניתן לעמוד על תופעות‬

‫לשוניות שאין טקסטים בכתיב התקני מגלים אותן‪ .‬כאשר בטקסטים הפונטיים תנועות‬

‫קצרות מסומנות באם קריאה‪ ,‬הם חושפים לנו הן את מציאותן של תנועות אלו הן‬

‫את גונן‪ ,‬שלא יכולנו לדעת מטקסטים כתובים בכתיב הערבי־היהודי התקני‪ .‬לעתים‬

‫קרובות מתברר שאין איכות התנועה זהה עם זו של הערבית הספרותית‪ ,‬כגון ב‪/1‬ג‬

‫בראשית נ‪:‬ד וגידת = و َج ْدت‪ ,‬הרומז לכאורה על משקל ‪ faʿila‬ולא ‪ .faʿ ala‬אנו לומדים‬

‫מהכתיב רוגול = رجل "איש" (בניגוד לכתיב התקני ר ׄגל) שהתנועה הראשונה לא‬

‫הייתה ‪ a‬כבערבית הקלסית ‪ rajul‬אלא ‪ u‬בהתאם למבטא ‪ rujul‬שבפי יהודי תימן‬

‫במסורת קריאתם בתרגום רס"ג‪ .‬חשובה להיסטוריה של השפה הערבית גם הצורה ב‪5‬‬

‫השוו הופקינס‪ ,Earliest texts 240ff. ,‬ושם פרטים נוספים‪ ,‬לרבות הפניות למאמרים של י'‬         ‫‪	97‬‬
                            ‫בלאו‪ ,‬העוסקים בנקודות נבחרות בלשונם של הטקסטים הפונטיים‪.‬‬      ‫‪	98‬‬

‫לאור נתונים חדשים אלו יש לעדכן עתה את נספח ‪ iii‬אצל בלאו‪ .Emergence ,‬לעניין התנוין‬
                                         ‫עיינו גם להלן במבוא לתרגומים ופירושים (מדור ב)‪.‬‬

                                                                                          ‫‪56‬‬
   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69