Page 56 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 56
מבוא
של ההכינויים ועל כן הוא עשוי להוסיף וי"ו מעל למילה (ב/1ג) או לנקד בסימן
תנועה (ב/1ד ,ג ;)3עיינו במבואות לטקסטים אלו.
1.7תפוצת הכתיב הפונטי בין רבנים וקראים
מסתבר שהכתיב הפונטי שימש הן רבנים הן קראים .לצד טקסטים רבניים מובהקים,
כגון הלכות פסוקות ,ששני תרגומיו בכתיב הפונטי יופיעו בכרך השני ,מצויים גם
חיבורים אשר יש בהם סימנים ברורים למדיי המעידים על מוצאם הקראי .סימנים
אלו מתגלים לעתים בתוכן (בעיקר טקסט ג ,)2אך לעתים קרובות יותר בענייני כתב,
לשון וסגנון.
א .כתב
מסתבר שלפחות עד המאה העשירית החברה הקראית הקדומה הייתה רבת פנים
ומורכבת מקבוצות בעלות מבנה חברתי שונה ודעות שונות 7 .בתחילת דרכם היו
ביניהם חוגים המנותקים למדיי מתרבות ישראל והתבוללו יותר מאחיהם בתרבות
הערבית הסובבת וכתבו את כתביהם בערבית באותיות ערביות ,עד שלא נזקקו ללשון
העברית אלא בקריאת כתבי הקודש והתפילות .מאחר שכתבם הרגיל היה הכתב
הערבי ,כתבו גם את כתביהם העבריים האלה לשימושם הפרטי באותיות ערביות 7 .
בקצה השני של הקשת היו הקראים שהשתמשו (גם) בכתיב הערבי־היהודי הפונטי,
הרחוק כל כך מן הכתיב הערבי והמשקף ,בעת ראשית צמיחתו לפחות ,חברה כותבת
עברית שהשפעת התרבות הערבית עליה לא הייתה עמוקה .בין שני קצוות אלו היו
המשתמשים בכתיב הערבי־היהודי התקני ,המייצג אמנם את השפעתו של הכתיב
הערבי (ועל כן גם של התרבות הערבית) ,אך עצם השימוש בכתב העברי מעיד על
תרבותם היהודית השורשית.
שאלת הכתב נוגעת ישירות לטקסטים המתפרסמים באסופה זו ,שהרי באחדים
מהם מזדמנות טעויות הנובעות באופן ברור מהפיכת כתב ערבי מקורי (ללא נקודות
השוו ברודי.The Geonim of Babylonia, ch. 6, 83ff. , 7 7
עיינו בלאו ,כתיבת עברית ,וכן תירוש־בקר ,גנזי חז"ל א 74 ,64ואילך ,המביאים הפניות נוספות 78
לנושא .על טכניקות העתקת העברית לאותיות ערביות ,עיינו תירוש־בקר ,שם פרק ח' ,עמ' 166
ואילך .ראוי לציין שבעוד שרוב התעתיקים משקפים את מבטא העברית ,ר"ל ,transcription
במקביל לכתיב הערבי־היהודי הפונטי ,קיימת גם שיטה של תעתיק גרפי (שם עמ' ,)208ר"ל
,transliterationבמקביל לכתיב הערבי־היהודי התקני.
48
