Page 53 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 53
מבוא
יחזקאל ג ,3לא שרד ד כלל ,ואנו מוצאים צ/ט המתוקנים והתקניים בלבד ,בדרך כלל
עם הנקודות הדיאקריטיות המתאימות.
ברוב הטקסטים ששופצו לפי כללי הכתיב התקני ,שרידי ד = ض/ظ שכיחים יותר
מאשר באלה שנזכרו בפסקה הקודמת .למשל ,בתרגום לשמות ב/1ד ,סימונן של
ض/ظ הוא בעיקרון על פי הכתיב התקני ,דוגמת שמות לה:ל אנ ׄטרו = انظروا; לז:ט
מת ׄצללין = متظللين ,אך ליד איותים תקניים כאלה נשארו לא מעט כתיבים פונטיים
ששרדו משלבים קודמים של עריכת הטקסט ,ואפילו אותה מילה נמצאת כאן הן
בכתיב הישן והן בכתיב החדש :לו:כו פידה = ف ّضة לעומת לה:ה ,לה:לב ,לו:כד ,לו:ל
(ו)(אל)פי ׄצה בכתיב מתוקן; לז:א ,לז:ו ערד ה(א) = َع ْرضهـ(ـا) לעומת לו:טו ער ׄץ ,לו:ט
וערצהא ,פעם עם נקודה ופעם בלעדיה.
לתרגום התורה ב/1א דרך מיוחדת לסימון ض/ظ .בכתב יד זה לא שרד כלל
ד לציון ض/ظ אלא צ/ט התקניות בלבד .כותב/מעתיק הטקסט היה רגיש לנושא
סימונם של עיצורים אלו והקפיד באופן גורף להבדיל הן בין צ = ض לבין צ = ص הן
בין ט = ظ לבין ט = ط .אך במקום הנקודה הדיאקריטית המקובלת בערבית־היהודית
( ׄצׄ /ט) העדיף להשתמש באותיות ערביות לאותה מטרה ומעל לכל צ = ض וכל ט =
ב:ظכהווסעיוףד אصלעאירליصץת=ו־ا ألطرעיض;ליבתמבדהברתאלמב:ה (מבשתמיהصצןאל=לאم הضנىק;ודדהברהידיםאלקאר:יהטיקת)ב:צصבתרכאושםי =ת
قبضتكم; בראשית ב:כג ע طטם מין ע طטאמי = عظم من عظامى; במדבר לב:לט ו طטפירו =
وظ ِفروا; דברים א:לא נ طטרת = نظرت .שיטת הבחנה זאת מזכירה את השימוש באותיות
זעירות (עבריות וערביות) כסימנים דיאקריטיים בכתבי יד קראיים הכתובים בכתב
הערבי 7 .
ב .תווית היידוע
כתיב תווית היידוע המורפופונמטי התקני ,כלומר אל־ הקבוע אפילו לפני אותיות
שמש (الشمس > אלשמס) ,דחה בכתבי יד אחדים את הכתיב הפונטי (> aš-šams
סימון ض/ظ על ידי ד נמצא לעתים גם בטקסטים מאגיים עממיים מן הגניזה ,כגון נוה ושקד,
Amuletsעמ' 232:15לילמר ׄד = للمرض 232:16 ,בי ׄדה = بيضة; נוה ושקד Magic Spells ,עמ'
189:1קדיב = قضيب ,ושם עמ' 204נזכרת הזיקה לכתיב הפונטי.
למשל جגـاذول תעתיק של ' ּגדול' (בגימ"ל דגושה ולא רפה) אצל הרנינגSix Karaite , 7 5
Karaite Bible כאן, אצל ב־ض) ולא (ב־ص 'להוציא' של תעתיק لهوصى או Manuscripts 37
ص
;Manuscripts 44פרטים נוספים אצל תירוש־בקר ,גנזי חז"ל א 176ואילך.
45
