Page 53 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 53

‫מבוא‬

‫יחזקאל ג‪ ,3‬לא שרד ד כלל‪ ,‬ואנו מוצאים צ‪/‬ט המתוקנים והתקניים בלבד‪ ,‬בדרך כלל‬
                                             ‫עם הנקודות הדיאקריטיות המתאימות‪.‬‬

‫ברוב הטקסטים ששופצו לפי כללי הכתיב התקני‪ ,‬שרידי ד = ض‪/‬ظ שכיחים יותר‬

‫מאשר באלה שנזכרו בפסקה הקודמת‪ .‬למשל‪ ,‬בתרגום לשמות ב‪/1‬ד‪ ,‬סימונן של‬

‫ض‪/‬ظ הוא בעיקרון על פי הכתיב התקני‪ ,‬דוגמת שמות לה‪:‬ל אנ ׄטרו = انظروا; לז‪:‬ט‬
‫מת ׄצללין = متظللين‪ ,‬אך ליד איותים תקניים כאלה נשארו לא מעט כתיבים פונטיים‬

‫ששרדו משלבים קודמים של עריכת הטקסט‪ ,‬ואפילו אותה מילה נמצאת כאן הן‬

‫בכתיב הישן והן בכתיב החדש‪ :‬לו‪:‬כו פידה = ف ّضة לעומת לה‪:‬ה‪ ,‬לה‪:‬לב‪ ,‬לו‪:‬כד‪ ,‬לו‪:‬ל‬
‫(ו)(אל‌)פי ׄצה בכתיב מתוקן; לז‪:‬א‪ ,‬לז‪:‬ו ערד ‌ה(א) = َع ْرضه‌ـ(ـا) לעומת לו‪:‬טו ער ׄץ‪ ,‬לו‪:‬ט‬

                                           ‫וערצהא‪ ,‬פעם עם נקודה ופעם בלעדיה‪.‬‬

‫לתרגום התורה ב‪/1‬א דרך מיוחדת לסימון ض‪/‬ظ‪ .‬בכתב יד זה לא שרד כלל‬
‫ד לציון ض‪/‬ظ אלא צ‪/‬ט התקניות בלבד‪ .‬כותב‪/‬מעתיק הטקסט היה רגיש לנושא‬
‫סימונם של עיצורים אלו והקפיד באופן גורף להבדיל הן בין צ = ض לבין צ = ص הן‬
‫בין ט = ظ לבין ט = ط‪ .‬אך במקום הנקודה הדיאקריטית המקובלת בערבית־היהודית‬
‫( ׄצ‪ׄ /‬ט) העדיף להשתמש באותיות ערביות לאותה מטרה ומעל לכל צ = ض וכל ט =‬
‫ב‪:‬ظכהווסעיוףד אصלעאירליصץת=ו־ا ألطرעיض;ליבתמבדהברתאלמב‪:‬ה (מבשתמיהصצןאל=לאم הضנىק;ודדהברהידיםאלקאר‪:‬יהטיקת)ב‍‪:‬צصבתרכאושםי =ת‬
‫قبضتكم; בראשית ב‪:‬כג ע طטם מין ע طטאמי = عظم من عظامى; במדבר לב‪:‬לט ו طטפירו =‬
‫وظ ِفروا; דברים א‪:‬לא נ طטרת = نظرت‪ .‬שיטת הבחנה זאת מזכירה את השימוש באותיות‬

‫זעירות (עבריות וערביות) כסימנים דיאקריטיים בכתבי יד קראיים הכתובים בכתב‬
                                                                            ‫הערבי‪ 7 .‬‬

                                                                        ‫ב‪ .‬תווית היידוע‬

‫כתיב תווית היידוע המורפופונמטי התקני‪ ,‬כלומר אל־ הקבוע אפילו לפני אותיות‬

‫שמש (الشمس > אלשמס)‪ ,‬דחה בכתבי יד אחדים את הכתיב הפונטי (‪> aš-šams‬‬

‫סימון ض‪/‬ظ על ידי ד נמצא לעתים גם בטקסטים מאגיים עממיים מן הגניזה‪ ,‬כגון נוה ושקד‪,‬‬

‫‪ Amulets‬עמ' ‪ 232:15‬לילמר ׄד = للمرض‪ 232:16 ,‬בי ׄדה = بيضة; נוה ושקד‪ Magic Spells ,‬עמ'‬

                           ‫‪ 189:1‬קדיב = قضيب‪ ,‬ושם עמ' ‪ 204‬נזכרת הזיקה לכתיב הפונטי‪.‬‬

‫למשל جגـاذول תעתיק של ' ּגדול' (בגימ"ל דגושה ולא רפה) אצל הרנינג‪Six Karaite ,‬‬                ‫‪7	 5‬‬

‫‪Karaite‬‬  ‫‪Bible‬‬  ‫כאן‪,‬‬  ‫אצל‬  ‫ב־ض)‬  ‫ולא‬  ‫(ב־ص‬  ‫'להוציא'‬  ‫של‬  ‫תעתיק‬  ‫لهوصى‬  ‫או‬  ‫‪Manuscripts‬‬  ‫‪37‬‬
                                                                    ‫ص‬

                ‫‪ ;Manuscripts 44‬פרטים נוספים אצל תירוש־בקר‪ ,‬גנזי חז"ל א ‪ 176‬ואילך‪.‬‬

‫‪45‬‬
   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58