Page 49 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 49
מבוא
האסלאם ,טובי מבקש עתה להפוך את הקערה על פיה ולטעון שלא היהודים לקחו
מונח מוסלמי אלא להפך :היהודים הם הם שטבעו מונחים דתיים שאומצו על ידי
הערבים כבר בתקופת הג'אהליה ונמסרו הלאה עד תקופת האסלאם .לפי תפיסה זו
אין ,למשל ,השימוש בערבית־היהודית ב־אמאם בהוראת "כהן" אלא המשך השימוש
היהודי הקדום .טובי אמנם מעיר ,לדעתנו בצדק ,כי עניין זה "עדיין ראוי הוא לחקירה
מעמיקה ומקיפה" 6 .
מאחר שהטקסטים הערביים־היהודיים בכתיב פונטי אין מקורם בחצי האי ערב
שלפני האסלאם ,נראה לדחות עקרונית גם את ההשוואה שטובי עורך בין הכתיב
הערבי־היהודי הפונטי לבין מקורות אפיגרפיים קדם־אסלאמיים מצפון ערב (ת'מודית,
צפאית ,לחיאנית וכו') ,כאילו קשר היסטורי ביניהם 7 .מקורות אלה מכונים Oasis
North Arabianוהם כתובים בסוגים שונים של האלף־בית הדרום־שמי .לא רק
שמטרת ההשוואה אינה ברורה כלל ,אלא גם קווי הכתיב המובאים אינם תמיד לעניין.
כך מה שמאפיין את הכתיב הערבי־היהודי הפונטי אינו שסימון āבאמצעות האות
אל"ף נעדר בכלל ,אלא שבשיטת כתיב זה ,כאמור ,חסרה קביעות בשימוש באמות
קריאה .כתוצאה מחוסר יציבות זו יש שתנועות ארוכות (למשל )āנשארות ללא ציון
ואילו תנועות קצרות (למשל )aנכתבות באם קריאה; על כן לא רק āארוכה עשויה
~להקיוכבתלב=,כ َقנזوا ِبכרل, מילה עצמה עשויה אלא גם aקצרה .אותה מסומנת באל"ף להיות
קואבל ~ קואביל שונות ,למשל קוביל ~ טקסט בצורות באותו
המצוטטות לעיל ( )§1.4.1ו־וחדה ~ ואחדה ~ ואחדיה = واحدة המצוטטת על ידי
טובי מתרגום לשמות לו:ט (= להלן טקסט ב/1ד) 7 ,ללא כל יחס בין אמות הקריאה
לבין אורך התנועות .היעדר הקביעות מרמז לכאורה שאין הכתיב הערבי־היהודי
הפונטי בעל מסורת אחידה איתנה ,וגם זה אינו מחזק את הדעה שכתיב זה התגלגל
כחיקוי של שיטה מסוימת מן התקופה שלפני האסלאם .אשר לתווית היידוע ,ב"כתב
של הצפאית והדדנית" היא ( h(n)-ולא ;)ʾl-על קיומן של אותיות השמש כקבוצה
נפרדת בשפות אפיגרפיות אלו ועל הגיית התווית לא ידוע דבר ולא ברור מדוע
נזכר העניין.
לסיכום :נראה לנו שהן הכתיב הפונטי הן הכתיב התקני התהוו בתקופה המוסלמית
עוד לפני רס"ג .הכתיב הפונטי בראשיתו צמח ללא קשר ישיר עם תרבות האסלאם,
טובי ,תרגומים קדומים 125בהערה .31 69
שם.124 , 7 0
שם.116 , 71
41
