Page 44 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 44

‫מבוא‬

‫בכתיב התקני ל־אלתאנן‪  5 .‬מכיוון שכתיבים כאלה זרים לחלוטין לערבית הקלסית‪,‬‬

‫מתבקשת המסקנה שתרגומי הערך הערביים בכתב יד זה הועתקו ממקור כתוב בכתיב‬

‫הערבי־היהודי הפונטי‪ .‬מסקנה זאת מתאשרת על ידי העובדה שהמעתיק שכח פה ושם‬

‫דלוכותקואבבאכתתיהבמיפולנהטיב‪:‬א' ַוגֵ ּותייְוך'ת(כעגר‪:‬בליוה)ת>ודההשראיךר=אظוهתرהك;ב'ׁכ ְשתפֹבת'ה (עכבדר‪:‬י‪,‬ג)ו>מירלתייםבא=ל َוرِّت ْבبא‪.‬ות‬

‫לעומת זאת‪ ,‬הקשר ההדוק שבין הכתב הערבי והכתב העברי עולה גם מן העובדה‬

‫שישנם טקסטים שהועתקו גם בכיוון ההפוך‪ .‬טעויות העתקה רבות שאין להבינן‬

‫אלא על סמך הנחת ‪ Vorlage‬באותיות ערביות (ללא נקודות דיאקריטיות) מוכיחות‬

‫הלוכעךברהויאלכהתמייבלההעערקביל־וההי‪,‬הולדכיאוהרפוהנ=טי َع ْقמُل ُמهק"ו ִׂרש ְככלתוו"‪,‬ב‬  ‫שטקסטים רבים באסופה שלפנינו‬
                                                                                       ‫באותיות ערביות‪ .‬דוגמה מובהקת‬

‫זההמימלחוהסהרעכרלביהתיג َיغ ْוف َןل ًةבה"קפתשראוםש"ל‪,‬‬  ‫ו‪:‬טו)‪ .‬פירוש‬  ‫המתרגמת בטקסט ב‪' 2‬פתאם' (משלי‬
                                                       ‫מוטעית של‬     ‫הפסוק שלפנינו ואיננו אלא העתקה‬

‫ילשדליהיאהאנמקהועתדתוריגתקוםדשיההאבטקיברנ ּיעהיט َיعוْוق ُהلת ُهמזו"בהןוִׂש ְתכהלמלווח"פליוועעטילגן‪.‬םפיהאמצטילעלוהרת َסغ ْ"فהَلגבً‪.‬ةנהששתהחייימוהתרמהיהלבזיומםקהובעראבוילתריאּוהזתולה־עתערהקבליוועלתה‬

‫באותיות עבריות‪ .‬בתרגום זה של משלי ובטקסטים אחרים נמצאות דוגמאות רבות‬

‫נוספות‪  5 ,‬ולפיכך ניתן לקבוע שתופעת ההעתקה מאותיות ערביות לאותיות עבריות‬

‫הייתה רגילה ביותר בקרב המשתמשים בכתיב הפונטי‪ .‬מכיוון שהשימוש באותיות‬

‫ערביות בקהילות ישראל רומז ברורות על קשר משמעותי בין הכתיב הפונטי לבין‬

‫הקראות‪ ,‬שאלת הכתב תידון בפרק על הקראים‪ ,‬להלן ‪.§1.7‬‬

‫טקסטים הועתקו לא רק מן הכתב הערבי לכתב העברי ולהפך; גם בתוך הכתיבה‬

‫באותיות עבריות נעשו העתקות בין שתי שיטות הכתיב‪ .‬ישנם חיבורים‪ ,‬למשל‬

‫התרגום להלכות פסוקות שיופיע בכרך השני של האסופה‪ ,‬הקיימים הן בכתיב הפונטי‬

‫והן בתקני‪ .‬מן הסתם כיוון ההעתקה היה על פי רוב בהתאם להתפתחות ההיסטורית‬

‫מכתיב פונטי לתקני‪ .‬יעיד על כך נוסח הפירוש לתהלים של סלמון בן ירוחם הקראי‪.‬‬

‫הנוסח שבידינו הוא בכתיב הערבי־היהודי התקני‪ ,‬אך נמצאים בו סימנים המרמזים‬

‫על העברתו ממקור הכתוב בכתיב הפונטי‪ .‬כשאנו קוראים גרסאות קשות כגון נח‪:‬ט‬

‫'שבלול' > אלמרג ﬞה או סד‪:‬ג ' ֵמִר ְג ַשת' > מן ר ׄג ﬞה‪ ,‬אנו יכולים לפתור את הבעיה ברמת‬

                                                      ‫עיינו בהערה לפסוק זה בגלוסר א‪ 4‬להלן‪.‬‬       ‫‪5	 1‬‬
‫המקרה ממשלי נידון אצל הופקינס‪ Vorlage ,‬ומקרים נוספים ייזכרו להלן ‪ §1.7‬ובהערות‬                    ‫‪	52‬‬

                                                                                       ‫לטקסטים‪.‬‬

                                                                                                 ‫‪36‬‬
   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49