Page 43 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 43

‫מבוא‬

‫إذا ניתן ללמוד שבפני המעתיק עמד מקור שבו שתיהן נכתבו *אי ׄדא‪ ,‬כלומר מקור‬

‫בכתיב הפונטי‪ ,‬והמעתיק טעה בזיהוי המילה‪  4 .‬ייתכן שדברים דומים מופיעים גם‬
‫בפירושו של אל ֻמקמץ לבראשית‪  4 .‬לתמונה זו יש להוסיף את החיבור 'פולמוס נסתור‬

                             ‫הכומר'‪ ,‬שאף הוא כנראה בעל רקע טקסטואלי דומה‪ 4 .‬‬
‫בגלוסר א‪ 3‬לנביאים אחרונים תרגום הערך 'השאטות' (יחזקאל טז‪:‬נז) נוסף‬

‫בשוליים ביד שנייה באותיות ערביות‪ :‬الحارضات "המבזות"‪ ,‬ומזה למדנו שלמי שהוסיף‬

‫הערה זאת בשולי כתב יד הכתוב באותיות עבריות היה נוח וקל יותר להיזקק לכתב‬
‫הערבי‪ .‬בראשית התהוות התרבות הערבית־היהודית היחס בין הכתב העברי והערבי‬
‫היה מורכב ומגוון ביותר‪ .‬בקרב היהודים חיבורים בלשון הערבית היו קיימים הן בכתב‬
‫עברי (פונטי או תקני ולעתים אף שניהם) והן בכתב הערבי‪ .‬יתר על כן‪ ,‬טקסטים‬

                        ‫הועתקו מכתב אחד לכתב אחר בשני הכיוונים ואף בחזרה‪ 4 .‬‬
‫היו חוגים שהעתיקו את חיבוריהם הערביים ישירות מן הכתיב הערבי־היהודי‬
‫הפונטי לאותיות ערביות‪ ,‬וזאת לאו דווקא תמיד לפי כללי הערבית התקנית‪ .‬מעניין‬
‫מאוד לקרוא את תרגומי הערכים בגלוסר קדום ומיוחד במינו לספר יחזקאל שצילומו‬
‫נמצא בקטלוג קטעי הגניזה שבז'נבה‪  4 .‬מילות הערך מובאות שם באותיות עבריות‬
‫ואילו בטור המקביל התרגומים הערביים נכתבים (בעיקרון‪ ,‬ולא תמיד!) באותיות‬
‫ערביות‪ .‬הכלל הוא‪ :‬לשון עברית באותיות עבריות‪ ,‬לשון ערבית באותיות ערביות‪ 5 .‬‬
‫אך כתיבן של המילים הערביות אינו תמיד על פי כללי כתיבת הערבית המקובלת‪,‬‬
‫אלא מגלה סממנים ברורים של הכתיב הערבי־היהודי הפונטי‪ .‬ליד מקרים רבים‬

‫של כתיב מלא חריג כגון 'גורל' (יחזקאל כד‪:‬ו) > قورعة = ‪ qurʿ a‬ו־'שפכתהו' (כד‪:‬ז) >‬
‫سשفהكוـتאهوתע=ת‪u‬י‪h‬ק‪at‬ש‪k‬ל‪af*a‬א‪,s‬ת נאנמוצןאובכתתציוברופתונחטרייג=וالתت أ� ُّהنרنבה‪n‬י‪u‬ו‪n‬ת‪n‬ר‪ʾa‬כ‪a‬מ‪t‬ו‪ְּ l'-‬ת‪ֻ a‬א"ִנהיהם'י (אכנדח‪:‬ויתב)"‪ >,‬اהتاשنוوוהن‬

‫עיינו בגרסאות של ‪ MS F‬המובאות אצל סטרומזה‪ Twenty Chapters 36 ,‬וכן סטרומזה‪Lost ,‬‬               ‫‪4	 5‬‬
                                                                         ‫‪.fragment 146* n.24‬‬
                                                                                              ‫‪	46‬‬
                                                                 ‫עיינו סטרומזה‪.Genesis 382 ,‬‬  ‫‪4	 7‬‬
‫עיינו לסקר וסטרומזה‪ .Nestor the Priest i 18, 40, 43, 47, 48 ,‬כתבי היד המגלים קווים בולטים‬
‫של הכתיב הפונטי (ובין קווים אלו גם השימוש בסימן המיוחד לציון שם אלהים ‪,)§1.4.1 -‬‬              ‫‪	48‬‬

                                                              ‫מובאים שם בכרך השני ‪ 87‬ואילך‪.‬‬   ‫‪	49‬‬
‫לעניין ההעתקות הנידונות כאן בהמשך (כתב עברי > ערבי‪ ,‬כתב ערבי > עברי‪ ,‬והעתקה בתוך‬              ‫‪	50‬‬

                ‫המסירה באותיות עבריות) השוו תירוש־בקר‪ ,‬גנזי חז"ל א ‪ 53‬ואילך‪ 66 ,‬ואילך‪.‬‬
              ‫רוזנטל‪ ,‬קטלוג‪ ,‬כ"י ‪ 40‬עמ' ‪ .89‬מהדורת הקטע תופיע בבוטבול‪ ,‬תרגומי המקרא‪.‬‬

                                                                ‫השוו בלאו‪.Emergence 152/3 ,‬‬

‫‪35‬‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48