Page 39 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 39

‫מבוא‬

‫אף הם‪ ,‬לא רק בתחומי האיות‪ ,‬אלא גם באלו של הדקדוק ואוצר המילים‪ .‬כך אפשר‬

‫ששמירת תנועות קצרות בהברות פתוחות‪ ,‬שמן הסתם היו בלתי מוטעמות ולכן‬

‫מועדות להשמטה‪ ,‬משקפת לא רק צורות ‪ lento‬אלא קו לשון קלסי מכוון (‪,ḥimā́r‬‬

‫‪ kálima‬וכו')‪ ,‬ואילו השמטתן (‪ ḥmā́r, kílma‬וכו') אופיינית לרובד המדובר המהיר‬

                                                                                                               ‫(‪ 3 .)allegro‬‬

‫על נשילה רחבת ממדים של תנועות קצרות בהברות פתוחות וכנראה בלתי מוטעמות‬

‫מעידים ניקודים כגון ג‪/1‬ב ‪ 12‬ו ְמהרויל ‪" (wa-muharwil >) w(‌ a)-mharwil‬וקופץ"‪,‬‬

‫המנוקד במ"ם שוואית‪ ,‬או כתיבים מעין ב‪ 2‬משלי יד‪:‬ט אתשוחו > ‪tašawwaḥū‬‬

‫‪" )tšawwaḥū >) itšawwaḥū‬השתוחחו" באלף קלה (פרוסתטית)‪ .‬אלה הן‪ ,‬כנראה‪,‬‬

‫ּيייوגבכקצהمחחוجוסِרבר‪:‬لזدוריباא(מכוקِאوعומדاאשאתוم;הםילيל‌)מه=‪o‬ת=עושا‪r‬מכ;اבُלلכهל‪ُg:‬איתזمי‪:‬אمט‪e:‬نז‪:‬חיזב‪l‬יواיי‪l‬فטרمדבג;‪a‬قאיי‪.‬אيלגנו=יתאי ُ‪:‬הنלאמתבمלו‪7‬ل‪.‬רעבי=ת‪.‬اו‌סוי‪([.‬زבתאלמاיד ׄل‌]ـוجדהטج)‌;תـאוסטקُمسניז=י=تסم=טبאברثا ّ‪ِ:‬טوابنرِ ِالתיتבا=;‪ُ=,‬ثجبםدل(اةةاالג;ل;ט ُءאُזאذم;םنלسמאלי)‌و‪:‬سו(טה‪:5‬קيהזמ‪~:‬צبדط;עיואיתכיוرזר‪;2‬ןאהרבגי‪:‬ולחמפתבנ‪7‬יי‪.‬שו‪.‬ל‪11‬הםדאל‪/,.‬כשהב=יאוס‪9‬תבל(יםג=וا‪1‬נ‪:‬עلـבוטס‌)וوـבאקר)اע;דمِו=זאהح‪ُ :‬عאלتת ِלدדשرד‌בفةشישח(=ל;וّ‪:‬ةנوיתי;ה ׅيמגבשقטםطי ِבג;ך‪)2‬د‪:‬מרו‪3‬יرייר==למوזדا‪:‬יההُאأق�שי‪.‬כلבו‪.‬دו=בילا‪.‬وהِلבبתי‌ـסמوب(וـِלُجمגצכعهיْתר‪ :‬آر�ובدיאمكא‪:‬ةל=;) ْחזז;יבت>;הوודסلבא)ِب=מהבתלב‪:a5‬ווسי‪4‬وא ُ‪y‬מتדדה‌(ד́ו ْמرנاקענت‪ā‬ייי;צ=ה‪r‬אِאגبل‪i‬עמ;לללופלوייا ِת‪m‬חקلתבה;‪:‬הביد‪:‬ן‪1‬וכאتא‪.‬א‪:‬א‪/‬כ‪.‬אهג=‪,‬ם‪.1‬ג‪=;4‬‬

‫ينא‪:‬ظ‪1‬روאنל;מגו‪1‬ק‪/‬אאת‪0‬ל‪1‬הו=סיالחُمאقاتבل=ة;و ِדسףحاוبע;מג'‪/1‬ב‪:‬ב‪17‬י ׄדאכלוברטוהאר=יקيהذ ُك=رها;لبיطגا ِرבق‪:‬ة‪;8‬‬  ‫= لا‬  ‫לינצורון‬
                                                                                                                     ‫ג‪ 2‬דף ב‬
                                                                                                               ‫עמ'‬

                                                      ‫ריגאל = ِرجال‪.‬‬

‫על אף אי־סימונן הרחב של התנועות הארוכות‪ ,‬לא מן הנמנע כי בשמירת התנועות‬

‫הקצרות בהברות פתוחות וכנראה בלתי מוטעמות רצו הכותבים להעניק לכתביהם‬

‫מידה של חגיגיות‪ ,‬במיוחד בטקסטים מקראיים‪ ,‬בהשתדלם להקנות רוממות לכתובים‬

‫המקודשים‪ .‬בחברה המוסלמית היה לערבית הקלסית מעמד יוקרה מיוחד‪ ,‬וכנראה גם‬

‫בהשפעתה הרגישו הכותבים היהודים שהשימוש בהגייה קלסית‪ ,‬לרבות צורות ֶל ְנט ֹו‬

    ‫מלאות‪ ,‬יעניק גם לכתביהם מעמד יוקרה דומה‪.‬‬

‫אפשר שבכיוון זה מצביעה גם מציאות מילים קלסיות נדירות‪ ,‬שמות עצם ופעלים‪,‬‬

‫המשקפות כפי הנראה אף הן את רצונם של מתרגמי המקראות ומחברי הגלוסרים‬

    ‫‪ 3	 5‬השוו את כתיבת תווית היידוע אל כמילה נפרדת לעיל ‪.§1.4.1‬‬

‫‪31‬‬
   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44