Page 35 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 35

‫מבוא‬

‫מסמנת ‪ ā‬כבערבית הקלסית‪ ,‬אלא משמשת לסימון ‪ ē/ī‬לפי מנהג ה־י הסופית בכתיב‬
‫העברי; בכתיב הפונטי התנועות ‪ a/ā‬בסופי המילים מסומנות רק ב־א או ב־ה ‪  2‬בהתאם‬

                                                             ‫לנוהג העברי (והארמי)‪.‬‬
‫במקום הכתיב המורפופונמטי של התווית‪ ,‬המאפשר בכתיב התקני להבחין ביידוע‬
‫השם אף כשה־ל איננה נהגית‪ ,‬באה כתיבה פונטית טהורה‪ ,‬ועל כן‪ ,‬למשל‪ ,‬הצירוף‬

‫بالشمس " ַב�שּ מש" ‪ ,bi-š-šams‬הנכתב בכתיב הערבי־היהודי התקני באלשמס אות‬

‫כנגד אות‪ ,‬בכתיב הפונטי מופיע כ־בשמס ~ באשמס (בכתיב הפונטי הטהור לעולם‬
‫לא ייתכן באלשמס)‪ ,‬ולעתים על הקורא לנחש לפי ההקשר אם השם מיודע אם לאו‪.‬‬
‫בתחום התנועות המאפיין הבולט ביותר של הכתיב הפונטי‪ ,‬שאף הוא מכביד על‬
‫הבנת הנקרא (לפחות לקורא הרגיל לכתיב התקני)‪ ,‬הוא השימוש הבלתי יציב באמות‬
‫הקריאה‪ .‬הכתיב הערבי־היהודי התקני‪ ,‬בעקבות האורתוגרפיה הערבית הקלסית‪,‬‬
‫מציין באמות קריאה רק את התנועות הארוכות (למעט לעתים את הסימון הנזכר של‬
‫‪ u‬הקצרה ב־ו)‪  2 .‬ואילו בכתיב הפונטי שוררת אנדרלמוסיה של ממש‪ ,‬מכיוון שכאן‪,‬‬
‫בעקבות הרגלי הכתיב בלשון חז"ל‪ ,‬כתיב חסר וכתיב מלא מתחלפים ללא עקיבות‪,‬‬
‫ואמות הקריאה מציינות רק את איכותן של התנועות ולא את כמותן‪ .‬יוצא שבכתיב‬
‫הפונטי תנועות ארוכות עשויות שלא להיות מסומנות כלל‪ ,‬ולעומת זאת אמות‬

‫קריאה עלולות לציין (גם) תנועות קצרות‪ ,‬כך שכתיב כגון פעיל מייצג לא רק فعيل‬
‫כבערבית היהודית התקנית‪ ,‬אלא גם فا ِعل‪ ,‬ف ِعل וכו'‪ .‬להלן דוגמאות טיפוסיות אחדות‬

‫(מתוך אלפים) של חוסר הקביעות בשימוש באמות קריאה וחילופי כתיב מלא וחסר‬

‫ُبي ُקقאשתحلייחاל‪:‬وקדزبאח;לاא ו=לאت‪ِ;=:‬ثפעכقיٳזגاטי‪:‬ذاכהף;لו‪,‬לצ=סואלּוأו�יכ‪4‬לוعא ِיزהלר=חכםفז;=ُתسקביّבوאאבل;ו‪ُ1‬לص‪/‬התَوאואכرת‪;2‬גקמ‪:‬בנמליראש‪ :‬בל‪3‬א‪2‬ק כלשיימי‪l‬ארוםת‪1ā‬כמ‪ʿ‬אי‪i‬ב‪f‬ת‪:‬הישה(וכ‪:‬רמפגוגמע=תדחאُא‪:‬مוכיבל‪):‬كכـבא;ِייثזםדرוה; ַ‪:‬גתא=ירלאחِו=ר‪5‬ضأּב�ומ ַِخהעخתاכויذمהאםדלהتי~;==ם=ُסمדواיلבكעُُجاזמرُרي‪:‬عرייبאاد ُןهםة‪/‬ט;ِمم=ל;ْكגא‪:‬يِאניا‪:‬سברدחمב;اזִ ִתבלוקن‪:‬קואא=ל ּ~כליוأ�וنרבاיהוח‪:‬رתדגז‪:‬לتט;א===‬

‫שני הכתיבים עשויים להתחלף אף באותה המילה‪ :‬תרגום ב‪/1‬ג בראשית לו‪:‬לג‪-‬לד יובאבא ~‬                           ‫‪	24‬‬
                                                                                                        ‫‪	25‬‬
                                                         ‫יובאבה‪.‬‬
                                                                                                        ‫‪2	 6‬‬
‫ל=לُتאحمציוل)ן;הג־‪/u1‬בא־ו‪9:‬‬  ‫הפונטי‬  ‫בכתיב‬  ‫למדי‬   ‫על רקע זה מעניין לציין שהסביל נכתב לעתים קרובות‬
                             ‫תוחמל‬   ‫טז‪:‬לג‬  ‫(אולם‬
                                                   ‫למשל ב‪ 2‬משלי יז‪:‬יא יבעת = ُيبعث; יז‪:‬יז וליד = ُوِلد‬
‫יקלע = ُيقلع‪ .‬לעומת זאת בגלוסר א‪ 4‬ליחזקאל ובתרגום ב‪ 5‬לדניאל שולט ציון ה־‪ u‬גם בצורות‬

                             ‫הסביל‪ ,‬למשל ב‪ 5‬ה‪:‬כ אונזיל‪ ,‬ונוזיע; ה‪:‬כא טוריד‪ ,‬וגועיל; ה‪:‬ל קותל‪.‬‬

                                                   ‫בין הדוגמאות גם מקרים של כתיב מלא של ‪ u‬קצרה‪.‬‬

‫‪27‬‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40