Page 30 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 30

‫מבוא‬

‫האחרון של האלף הראשון‪ :‬הם כתובים בדרגות שונות של כתיב פונטי (בין אם כתיב‬
‫פונטי מלא ובין אם כתיב פונטי חלקי)‪ ,‬והחומר שבידינו מוכיח שכתיב פונטי זה לא‬
‫שימש אלא רק עד המאה העשירית‪ ,‬תקופת רס"ג (‪ .)§1.6‬מסקנה זו מתאשרת על‬
‫ידי העובדה שרוב הטקסטים הפונטיים כתובים על פפירוס או על קלף‪ ,‬וזאת מכיוון‬
‫שנכתבו לפני התפשטות השימוש הכללי בנייר במזרח התיכון במהלך המאה העשירית‪  .‬‬
‫כיוון שהטקסטים הכתובים בכתיב הפונטי נתחברו בשליש האחרון של האלף‬
‫הראשון‪ ,‬נודעת להם חשיבות מכרעת להבנת ראשית תולדות החברה הערבית־‬
‫היהודית וספרותה‪ .‬הם אכן מגלים‪ ,‬למשל‪ ,‬כיצד צמחו והתפתחו תרגומי המקרא‬
‫בקהילות ישראל דוברות הערבית‪ .‬הם גם מראים איך נראתה השפה הערבית־היהודית‬
‫הקדומה באזורים שונים של ארצות האסלאם‪ .‬טקסטים אחדים באסופתנו נתחברו‬
‫במזרח‪ ,‬בעיקר בבבל‪ ,‬כשמחבריהם עדיין היו דו־לשוניים והארמית עוד לא חדלה‬
‫מלהיות שגורה בפיהם‪   .‬כן חושפים טקסטים אלו ידיעות חשובות על התרבות‬
‫הערבית־היהודית הקדומה ביותר במגרב‪ .‬התברר עתה שתרגומים ערביים לחיבור‬
‫'הלכות פסוקות' היו קיימים בקרב יהדות צפון אפריקה עוד לפני פלישת בנו הלאל‬
‫ונלוויהם לאזור החל מהמאה העשירית‪ .‬בשתי המהדורות של הלכות פסוקות בערבית‬
‫שיתפרסמו בכרך השני מופיע סימן ההיכר המובהק של להגי המגרב‪ ,‬השימוש ב־‬
‫‪ nf ʿl ~ nf ʿlū‬בצורות העתיד לציון גופי מדבר~מדברים‪ ,‬ואלו הן הדוגמאות הקדומות‬
‫לקו לשון מגרבי טיפוסי זה עוד מן התקופה הטרום־הלאלית‪ .‬הצורך להעמיד לרשות‬
‫הדיינים תרגום ערבי של המקור הארמי של הלכות פסוקות מצביע ברורות על נסיגת‬
‫ידיעת הארמית הבבלית הספרותית בפני הערבית בקרב יהודי צפון אפריקה‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬הימצאותו של המקור הארמי ליד התרגום הערבי באחת משתי המהדורות מרמזת‬
‫על כך‪ ,‬שהיו דיינים (מן הסתם בערים הגדולות‪ ,‬מרכזי התרבות היהודית) שעדיין‬
‫נזקקו לארמית ונעזרו בה בפסיקותיהם‪ .‬הדעה הרווחת היא שספרות הגאונים לא‬
‫הגיעה לארצות המגרב לפני השליש האחרון של המאה העשירית‪   .‬אולם מציאות‬
‫תרגום ערבי להלכות פסוקות (וזאת בערבית מגרבית בכתיב הפונטי בצורתו המקורית‬
‫והטהורה ביותר) מלמדת ככל הנראה שספרות הגאונים הגיעה למגרב כבר לפני כן‪.‬‬

‫פרטים רבים נמצאים אצל גרומן‪ ,Paläographie i ,‬בפרק ’‪ ,‘Die Beschreibstoffe‬בייחוד עמ'‬          ‫	‪5‬‬
‫‪ 66‬ואילך (סעיף ‪ )‘Papyrus’ 1‬ועמ' ‪ 98‬ואילך (סעיף ‪ .)‘Papier’ 7‬השוו גם בלאו והופקינס‪,‬‬
                                                                                             ‫	‪6‬‬
                   ‫]‪ ,Papyri 90/1 [404/5‬והנאמר שם על פפירוס חל במידה רבה גם על קלף‪.‬‬          ‫‪	7‬‬
                                                          ‫בלאו והופקינס‪ Aramaic ,‬בייחוד ‪.§6‬‬

 ‫בן־ששון‪ ,‬צמיחת הקהילה היהודית ‪ .258‬השוו גם ברודי‪.The Geonim of Babylonia 129ff. ,‬‬

                                                                                             ‫‪22‬‬
   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35