Page 29 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס

‫מבוא‬

‫‪ .1‬הקדמה כללית לטקסטים ערביים־יהודיים קדומים בכתיב פונטי‬

‫‪ 1.1‬תקופת הגניזה הקלסית‬

‫גניזות קהיר אפשרו לגלות את צפונותיה של התרבות הערבית־היהודית של ימי־‬
‫הביניים‪ ,‬לחשוף את אוצרות ספרותה ואף לשחזר את חיי היום־יום של בני קהילותיה‪.‬‬
‫אך מאליו יובן שהגניזה והגניזות הפיצו אור על פרקי זמן ידועים במידה זו או אחרת‪,‬‬
‫ואילו תקופות אחרות היו ונשארו בצל‪ .‬תקופה אפלה כזאת היו המאות הראשונות‬
‫של התרבות הערבית־היהודית‪ ,‬מאז הכיבוש הערבי ועד שלהי האלף הראשון‪ ,‬אשר‬
‫תולדותיהן נשארו מעומעמות וידועות באופן חלקי ביותר‪ .‬תקופת הגניזה הקלסית‬
‫היא השליש הראשון של האלף השני‪ ,‬ומרבית כתביה‪ ,‬מיעוטם המתוארכים ורובם‬
‫הלא מתוארכים כאחד‪ ,‬נתחברו בפרק זמן זה‪ .‬הזהירות המדעית מחייבת אפוא לייחס‬
‫כתבי יד ללא תאריך לתקופה קלסית זו ולא להקדימם לאלף הראשון‪ .‬וכך נמצאת‬
‫ראשית הערבית־היהודית לוטה בערפל ומחוסרת תיעוד בשנים המעצבות את התרבות‬

‫הזאת במאות האחרונות של האלף הראשון‪.‬‬

‫‪ 1.2‬טקסטים בכתיב הפונטי‬

‫האסופה שלפנינו היא כינוס כולל ראשון של מבחר טקסטים ערביים־יהודיים שנתחברו‪,‬‬
‫נרשמו ולרוב אף הועתקו באלף הראשון‪ ,‬לפני התקופה הקלסית של תרבות זו‪ .‬הכרך‬
‫הנוכחי הוא הכרך הראשון מתוך שתי אסופות טקסטים והוא כולל טקסטים מקראיים‬
‫(גלוסרים‪ ,‬תרגומים‪ ,‬פירושים ודיונים); בכרך השני יתפרסמו דוגמאות של החומר‬
‫הלא מקראי‪ ,‬למשל הלכה‪ .‬טקסטים אלה זורעים אור על המאות הראשונות שבהן‬
‫נתעצבה התרבות הערבית־היהודית‪ ,‬תקופה שעד עתה הייתה שרויה בעלטה‪ .‬הכתבים‬
‫המתפרסמים באסופתנו אמנם אינם מתוארכים‪ ,‬למעט אחד הנושא את התאריך שנת‬
‫‪ 4265‬לבריאת העולם = שנת ‪ 865‬לסה"נ‪ ,‬אך סימן חיצוני מובהק משייך אותם לשליש‬

‫השוו בן־שמאי‪.Observations ,‬‬ ‫ ‪1‬‬
‫עיינו בסקירה (הזקוקה היום לעדכונים) אצל הופקינס‪.Oldest dated document ,‬‬ ‫ ‪2‬‬
‫דוגמאות מתוך טקסטים שונים (פפירוסים‪ ,‬הלכות פסוקות ותרגום למשלי) מובאות כבר אצל‬ ‫ ‪3‬‬

‫בלאו‪.Handbook 136ff. ,‬‬ ‫‪ 4‬‬
‫‪ ,T-S K1.153‬קטע אוטוביוגרפי מארץ ישראל שמהדורתו תופיע בכרך השני‪.‬‬

‫‪21‬‬