Page 42 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 42

‫מבוא‬

‫‪ maddāḥ, ḥakawātī‬וכו')‪ ,‬שדקלמו בציבור את סיפוריהם ושיריהם בערבית המונית‬
                         ‫מוגבהת‪ ,‬ומשם קלטו יסודות קלסיים והעבירום לכתיבתם‪.‬‬

                      ‫‪ 1.5‬צמיחת שתי שיטות הכתיב של הערבית־היהודית ‪ 4‬‬

‫יש להניח ששיטת הכתיב הפונטי התהוותה במאות הראשונות של האסלאם בקרב‬
‫אנשים שלא הכירו לא את הכתב הערבי ולא את הכתיב הערבי־היהודי התקני‪ ,‬שהרי‬
‫לו הכירום‪ ,‬מן הסתם היו מחקים אותם‪ .‬מתקבל על הדעת שבראשיתו שימש הכתיב‬
‫הפונטי בעיקר להתכתבות פרטית ולצרכים לא רשמיים‪ .‬זהו השלב שנשתמר‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫בפפירוסים הערביים־היהודיים ממצרים‪ ,‬שנכתבו בתקופה שבה הכתיב הפונטי בצורתו‬
‫הטהורה‪ ,‬ללא השפעות תקניות כלל‪ ,‬עדיין הצטמצם למכתבים פרטיים ולתכתובת‬
‫עסקית בין סוחרים‪ ,‬וכנראה לא שימש לכתיבת טקסטים ספרותיים‪ .‬בשלבים מאוחרים‬
‫יותר בתולדות התפתחות הכתיב הפונטי ניכרות‪ ,‬כאמור‪ ,‬השפעות תקניות מובהקות‬

                       ‫הן מהכתיב הערבי־היהודי התקני הן מטקסטים בכתב הערבי‪.‬‬
‫היכרותם של מחברי הטקסטים הפונטיים שבאסופתנו עם העולם המוסלמי‬
‫הסובב משתקפת לא רק בקווי הכתיב והלשון הקלסיים הנזכרים לעיל אלא גם‬
‫בתוכן הטקסטים עצמם‪ .‬בין תרגומי המקרא בולט התרגום לאיוב ב‪ .3‬לתרגומם של‬
‫הפסוקים הוסיף המתרגם הערות פרשניות קצרות העוסקות בבעיות דת ואמונה מסוג‬
‫כלאם (‪ .)kalām‬ברור שמתרגם המצוי בשאלות פילוסופיות ותאולוגיות כאלה הכיר‬
‫גם טקסטים הכתובים בכתיב הערבי־היהודי התקני ומן הסתם גם ספרות מוסלמית‬
‫הכתובה באותיות ערביות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בקרב חוגו ולשירות קהל ציבורו הוא המשיך‬
‫להיזקק לכתיב הפונטי‪ ,‬שהיה הכתיב הטבעי והמושרש של קהל קוראיו‪ .‬בכרך השני‬
‫של האסופה יופיע עוד טקסט העוסק בענייני כלאם‪ ,‬שאין לו כל קשר למקרא והוא‬
‫בעל אופי לא יהודי מובהק‪ .‬הטקסט דן בנושאים פילוסופים כלליים אשר "תורגמו‬
‫מספרי ההודים והיוונים הראשונים" (ממא אוסתוכריגת מן כותב אלהינד ורום‬
‫אלול)‪ ,‬וכפי שמעידות הטעויות בנוסח הוא אף הועתק ממקור באותיות ערביות‪.‬‬
‫העברת טקסטים פילוסופיים ממוסלמים (ונוצרים) לציבור היהודי וכן מאותיות‬
‫ערביות לכתיב הערבי־היהודי הפונטי משתקפת גם בכתבי דוד אבן מרואן אל ֻמקמץ =‬

‫المقمص (‪ .)al-Muqammiṣ‬אלו נכתבו מן הסתם (גם) באותיות ערביות; אולם ספרו‬
‫השכלתיאבלמהקפומנץטי‪āla.‬מ‪q‬ה‪a‬הי‪m‬קר‪n‬ו‪ū‬ת‪Iš,r‬ל‪ʿ‬מהושלע‪,‬תקשלמ ְּכאית ׄבצאער=בٲיي ًלضاאופתיעומתיםעבארחיודותת(גבםמ)קולםפיא ׄשדיאטת=‬

                                        ‫‪ 4	 4‬בהקשר כללי‪ ,‬השוו בלאו‪ ,‬על שינויים במערכת הכתיב‪.‬‬

                                                                            ‫‪34‬‬
   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47