Page 45 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 45

‫מבוא‬

‫סבירות גבוהה מאוד בהנחה שאין גרסאות אלו אלא טעויות העתקה ממקור בכתיב‬

‫הפונטי שבו נמצאו אלמדגה = ال ُمضغة ו־מן ד ׄגה = من ض ّجة‪' .‬שבלול' > אלמודגה אכן‬

‫נמצא בתרגום לאותו פסוק תהלים נח‪:‬ט בגלוסר א‪ ,5‬הכתוב בכתיב פונטי טהור‪  5 .‬יש‬
‫להניח שאף טקסטים ערביים־יהודיים בכתיב תקני הועברו לכתיב הפונטי‪ .‬תהליך זה‬
‫היה טבעי לחלוטין בחוגים שרגילים היו להשתמש בכתיב הפונטי‪ ,‬שהרי מי שנשתגר‬
‫בכתיב מסוים‪ ,‬קל לו יותר להמשיך לדבוק בכתיב המוכר מאשר לסגל לעצמו הרגלי‬

                                                                        ‫כתיב חדשים‪.‬‬
‫באשר לדיון בסוגי הכתב והכתיב ראוי לציין את המקרה של טקסט ג‪ 2‬להלן‪ ,‬שהוא‬
‫מאסף קראי של שאלות ותשובות בענייני הבנת כתובים ויישוב מחלוקות בפרשנות‬
‫המקרא‪ .‬חיבור זה‪ ,‬שהיה ידוע ברבים ועל כן נמסר בהעתקות שונות‪ ,‬לא רק ללמד‬
‫על עצמו יצא אלא על הכלל כולו יצא‪ :‬מצד אחד‪ ,‬לפחות קטעים אחדים מהחיבור‬
‫הועתקו ממקור הכתוב באותיות ערביות ללא נקודות דיאקריטיות‪ .‬עצם קיומו של‬
‫חיבור מסוג זה‪ ,‬העוסק בשאלות סבוכות בהבנת המקרא וכתוב באותיות ערביות‪,‬‬
‫מראה שבתקופה זו חוגים קראיים משוקעים בתרבות הערבית העדיפו לכתוב את‬
‫יצירותיהם הספרותיות באותיות ערביות (או לפחות המירו לעצמם חיבורים כאלה‬
‫לאותיות ערביות)‪ .‬מן הצד השני‪ ,‬הקטעים של המאסף שבידינו חלקם כתובים בכתיב‬
‫התקני הטהור‪ ,‬אחרים בכתיב הפונטי הטהור ולצדם קטעים המגלים שלבי מעבר‬
‫מן הכתיב הפונטי לכתיב התקני‪ .‬יוצא אפוא שחיבור ערבי זה נמסר ונלמד בהתאם‬
‫לחוגי הקוראים השונים הן באותיות ערביות הן באותיות עבריות‪ ,‬ובאותיות עבריות‬

                                                ‫גם בכתיב הפונטי וגם בכתיב התקני‪.‬‬
‫לאור העובדה שקראים השתמשו בכתיב הערבי־היהודי התקני כבר לפני רס"ג‪,‬‬
‫ברי שכתיב זה אינו המצאתו של הגאון‪ .‬אין לקבל אפוא את טענתו של י' טובי‪,‬‬
‫כאילו ראש המדברים בכל מקום הוא גם אבי הכתיב הערבי־היהודי התקני וקודם‬
‫לחידוש אורתוגרפי זה (שנעשה כביכול בהשפעת תפיסות של צחות הלשון בקרב‬
‫המוסלמים) ‪  5‬היה קיים כביכול הכתיב הפונטי בלבד‪  5 .‬נראה שבידינו ראיות מוצקות‬
‫לקיום הכתיב התקני אף לפני ימי הגאון‪ ,‬ואם כן אין שתי שיטות הכתיב משקפות‬
‫הבדלים כרונולוגיים‪ ,‬אלא הבדלים חברתיים ורמות שונות של חשיפה לשפה הערבית‬
‫הקלסית‪ .‬נשתמרו שרידים קדומים של הכתיב התקני בגלוסות הערביות שהכניס‬

             ‫לשרידים נוספים של ض = ד השוו ضبعة > 'דאבה' וכו' להלן בהערה ‪.74‬‬            ‫‪5	 3‬‬
                                                                                       ‫‪	54‬‬
                                                             ‫טובי‪.Orthography 343/4 ,‬‬  ‫‪	55‬‬
    ‫למשל טובי‪ ,‬תרגומים קדומים ‪ ;Orthography 343/4, 346a ;121‬השירה ‪.29 ,23/4‬‬

‫‪37‬‬
   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50