Page 48 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 48

‫מבוא‬

‫מתקופת האסלאם‪ .‬טובי עצמו מעלה את האפשרות שתרגומי המקרא מן האלף‬

‫הראשון בכתיב פונטי משקפים תופעות גם מתקופת האסלאם‪ ,‬אך אינו מטיל ספק‬

                                      ‫במקורם הטרום־אסלאמי‪ 6 .‬‬

‫לא רק הזמן אלא גם המקום שהוצע על ידי טובי להתהוות תרגומי המקרא‬

‫הללו נראה לנו בלתי מתאים‪ .‬לא מצאנו שום קשר בין החיבורים הערביים־היהודיים‬

‫הפונטיים לבין היישובים היהודיים שבנאות המדבר בצפון ערב‪ ,‬כלומר תימא‪ ,‬חג'רה‪,‬‬

‫דדן‪ ,‬כ'יבר וית'רב‪ .‬להפך‪ ,‬נמצאים בהם סימנים ברורים המצביעים על אזורים אחרים‬

‫לגמרי‪ :‬הפפירוסים נכתבו במצרים; הצורות ‪ nf ʿl ~ nf ʿlū‬לציון גוף ראשון בעתיד‬

‫בתרגום להלכות פסוקות הן תופעה צפון אפריקאית מובהקת; האלמנטים הפרסיים‬

‫והארמיים שבגלוסרים המקראיים (‪ )§2.3‬וגם הימצאותם של סימני ניקוד בבליים‬

‫רומזים לכיוון בבל‪ ,‬והסיפור האוטוביוגרפי המסופר ב־‪ T-S K1.153‬משנת ‪865‬‬

                                      ‫התרחש בארץ ישראל‪.‬‬

‫גם מבחינה תרבותית קשה לקשור את התרבות היהודית המשתקפת מתוך‬

‫הטקסטים הערביים־היהודיים הפונטיים שבידינו לתרבות הכתובה של יהודי החיג'אז‬

‫שלפני האסלאם‪  6 .‬בספרות העשירה בערבית הקלסית אודות חצי האי ערב בתקופת‬

‫הג'אהליה נזכרים‪ ,‬עד כמה שידוע לנו‪ ,‬תרגומים בעל פה בלבד; על תרגומי מקרא‬

‫כתובים‪ ,‬שטובי מניח שהיו קיימים‪ ,‬אין המקורות הערביים מספרים דבר‪  6 .‬כל מה‬

‫ששרד מכתיבתם של יהודי החיג'אז לפני האסלאם מסתכם בפחות מעשרה גרפיטי‬

‫באותיות עבריות‪  6 .‬גם יצירתם השירית של יהודי החיג'אז‪ ,‬למשל של הידוע שביניהם‬

‫‪ ,al-Samawʾal b. al-ʿĀdiyā‬נעדרת כל תוכן יהודי ברור ואיננה נבדלת באופן‬

‫משמעותי (אם בכלל) מזו של שכניהם הערבים‪ .‬מקובל זה זמן רב לחשוב שבמינוח‬

‫מובהקות והעניקו להן‬  ‫במילים אסלאמיות‬  ‫הלעמרשבליתק־רהיאהןוד=י ُقת ْ آر�הنשבתממושבון‬  ‫כותבי‬         ‫הדתי‬
                     ‫"מקרא" או אמאם‬                                                 ‫יהודי‪,‬‬        ‫תוכן‬
‫= إمام בהוראת "כהן‪,‬‬

‫חזן"‪  6 .‬אך בעקבות ייחוסו את ראשית הספרות הערבית־היהודית לתקופה שלפני‬

                                                                    ‫טובי‪.Orthography 346a ,‬‬       ‫‪	64‬‬
‫כבר רמש"ש‪ Arabische Literatur xxiii ,‬שלל כל קשר תרבותי בין יהדות החיג'אז שלפני‬                    ‫‪6	 5‬‬

         ‫האסלאם לבין הספרות הערבית היהודית הקלסית‪ ,‬שהחלה‪ ,‬לדעתו‪ ,‬בשלהי המאה ה־‪.8‬‬                  ‫‪6	 6‬‬
‫עיינו לקר‪ Zayd b. Thābit 271 n. 99 ,‬והספרות הנזכרת שם‪ .‬הנושא נידון גם על ידי גריפית‪,‬‬
                                                                                                  ‫‪	67‬‬
                                                               ‫‪.The Bible in Arabic 41ff., 124‬‬    ‫‪6	 8‬‬
                         ‫סקירת החומר נמצאת אצל הופקינס‪.Judaeo-Arabic inscriptions ,‬‬
‫דוגמאות אצל בלאו‪ Emergence 158ff. ,‬ועוד שם בתוספות; עיינו גם בערכים המתאימים אצל‬

                                                                                    ‫בלאו‪ ,‬מילון‪.‬‬

                                                                                                  ‫‪40‬‬
   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53