Page 46 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס

‫מבוא‬

‫הפרשן הקראי דניאל אלק ּו ִמסי (סוף המאה ה־‪ - 9‬ראשית המאה ה־‪ )10‬לפירושיו‬
‫העבריים למקרא‪ .‬אף על פי שרבות מגלוסות אלו נשתבשו בידי המעתיקים‪ ,‬אופי‬
‫כתיבן משקף חד־משמעית את הכתיב התקני‪ .‬למרות נטייה ניכרת להרבות באמות‬

‫קריאה‪ ,‬הן הסימון התקני של האותיות ض‪/‬ظ והן כתיב תווית היידוע לפני אותיות‬
‫ופשיאמרגולששטבו־אהלאאלקו־=מوأקס�יבغلולעظיתوםרهיا‪,‬ויועצעישוברד‪ .‬י‪5‬ים ג‪:‬סב‪8‬יג;מלוכוןסט‪:‬ו‪5‬תض;‪/‬לאظאל‪:‬וב‪0,‬־‪1‬כ‪,‬צפ‪6/‬יט‪;:2‬שעלמומ‪:‬ר'‪4‬אל‪2‬ו;טת‪:‬מ‪:4‬ה‪2‬דא‪1‬ו;לגממאבאר‪:‬וץ‪8‬ת;=המا أבדل‪:‬رא‪5‬ו‪1‬ת;ض;מממחתח‪:‬ו‪3:‬ך‪;6‬‬

‫נ‪ ;8:‬נא‪ ;5:‬נב‪ ;8:‬נז‪ ;21:‬סט‪ ;34:‬ע‪ ;31:‬עא‪ ;7:‬עה‪ 5 .8:‬סימון תווית היידוע ב־אל־ לפני‬

‫אותיות שמש‪ :‬שם עמ' כ‪ 16:‬ללנאס = لل ّناس ועוד עמ' יג‪ ;5 ,3:‬כ‪ ;16:‬כא‪ ;23:‬לא‪;10:‬‬

‫לו‪ ;24:‬לז‪ ;32:‬מ‪ ;12:‬מז‪ ;31:‬נג‪ ;29 ,18:‬נח‪ ;9:‬סד‪ ;31:‬סט‪ ;34:‬עב‪ ;7:‬עד‪ ;12:‬עח‪,26:‬‬

‫ا‪ 7‬أل‪2‬ذ‪.‬نנ‪5 .‬מ צא גם כתיב סיומת הנקבה בסמיכות ב־ה‪ :‬עמ' לד‪ 16:‬שחמה אלאדן = شحمة‬

‫מצב דומה עולה גם מן העיון בחומר הערבי (המצומצם יותר) שנשתבץ בכת ּו ּבות‬
‫ארמיות ממצרים ומארץ ישראל מן המאה העשירית‪ .‬עם דעיכת ידיעת הארמית‬
‫וקבלת השפה הערבית כשפת יום יום כותבי כתו ּבות ארמיות קדומות אלו לא ידעו‬
‫עוד את המינוח הארמי של פריטי הריאליה המפורטים בנדוניה ולכן נזקקו למונחים‬
‫ערביים‪ .‬והנה מילים ערביות אלו‪ ,‬שבאו משובצות בהקשר ארמי ולא הייתה כל סיבה‬
‫לדייק בכתיבן‪ ,‬נרשמו ברובן בכתיב התקני‪ .‬כך נמצאות בחומר מצומצם זה דוגמאות‬

‫ברורות לציון ض באמצעות צ בהתאם לכתיב התקני‪ ,‬למשל בכתו ּבה שנכתבה‬
‫במצרים בשנת ‪ 945‬אנו קוראים‪ :‬רדא ביאץ (כנראה = بياض) ותוב ביאץ (= بياض)‬
‫ׄד דינרין פראש ומצרבה (= مض ّربة) ׄב דינרין ‪“a white mantle and a white‬‬

‫”‪ 5 .gown – 4 dinars, a sleeping mat and a quilt – 2 dinars‬‬
‫על השימוש הנפוץ של הכתיב התקני כבר לפני תקופת רס"ג מרמזים גם ממצאי‬
‫הטקסטים הקדומים שבאסופה שלפנינו‪ .‬בין אלה נמצאים חיבורים הכתובים בכתיב‬

‫ההפניות הן ל־אלקומסי‪ ,‬פתרון שנים עשר (הוצאת י' מרקון)‪ .‬הפרטים המובאים כאן משלימים‬ ‫‪5 6‬‬
‫‪5 7‬‬
‫את האמירה הכללית אצל בלאו והופקינס‪.Orthography 16/7 [388/9[ ,‬‬
‫‪ 58‬‬
‫בפירוש לתרי עשר לא מצאנו יוצאים מן הכלל‪ .‬גם בפירושיו האחרים מקרים חריגים הם נדירים‬ ‫‪5 9‬‬

‫ביותר‪ :‬מקרוד = مقروض נמצא בפירושו לויקרא אצל גינצבורג‪ ,‬גנזי שעכטער ב ‪ 481‬שורה ‪,15‬‬

‫משה‪.‬‬ ‫תורת‬ ‫دين‬ ‫أ�سكـ ّفة‬ ‫=‬ ‫‪.tarqīq‬‬ ‫מקרה אמיתי של‬ ‫ושמא לפנינו‬
‫עמ' נז‪6:‬‬ ‫דין תורת משה‬ ‫ליד אסכופת‬

‫פרידמן‪ ;Jewish Marriage ii No. 14:14 ,‬פרטים נוספים אצל בלאו והופקינס‪Orthography ,‬‬

‫]‪ ,21 [393/4‬ושם רשומה דוגמה אחת גם של הכתיב ב־ד‪ ,‬שאף היא אולי משקפת ‪.tarqīq‬‬

‫‪38‬‬