Page 55 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 55
מבוא
בדוגמאות שהובאו עד כה אנו רואים שתיקון כתיב תווית היידוע בוצע בכתבי יד
שבהם בוצע (כבר) גם תיקון ה־ד .אך לעתים נמצא סדר תיקון הפוך ,כלומר שהכתיב
הפונטי של ض/ظ בצורת ד נשתמר בעינו (תמיד או על פי רוב) ,ואילו הכתיב אל־
הוכנס לפני אותיות שמש .מצב זה משתקף בתרגום לאיוב ב 3וגם בעיבוד של עשרת
הדיברות ב/7א.
ג .כתיב מלא וחסר
גם בטקסטים שבהם הכתיב התקני דחה כמעט לחלוטין את ד כסימון ض/ظ ואת
הכתיב הפונטי של תווית היידוע ,כשריד אחרון של הכתיב הפונטי נשתמר היעדר
העקביות בשימוש באמות קריאה .מצב זה משתקף בעיקרון בטקסט ג ,3פירוש קטעים
מספר יחזקאל .נראה שהסיבה במידה רבה היא טכנית :בעוד שבעניין ה־ד ותווית
היידוע הטיפול הנדרש מתמקד באות מסוימת או בצורן מסוים בראש המילה ,עניין
הכתיב המלא והחסר חל על מילים שלמות ואף יכול להופיע פעמיים (או יותר) בתיבה
אחת וגם אותה מילה עשויה להיכתב באופנים שונים ,ולכן קשה הרבה יותר ליישם
את התיקון בצורה שיטתית.
ראוי לתשומת לב מיוחדת כתיבו של הכינוי החבור לנסתר ,המופיע בשלוש
צורות .הכתיב האופייני והשכיח הוא ־וה ( .)§1.4.1בהשפעת הסיומת העברית '־הו'
מופיע לעתים גם ־הו ( §2.2.2סעיף ב) ,וחדר אף הכתיב התקני ־ה .כשמלאכת
ההעברה מהכתיב הפונטי לתקני לא בוצעה בצורה שלמה ,אנו מוצאים את שני
הכתיבים ־וה ו־ה מתחלפים באותו טקסט ,למשל ב/1ג בראשית לו:ו :בנאתוה ...
ביתוה ...מאשיתה ...בהימתה ...קניתה = بناته ...بيته ...ماشيته ...بهيمته ...قنيته;
ב 4ב :29:תצונה ותחפ ׄדוה ...ת ׄגדוה ...תחפדה = تصونه وتحفظه ...تجده ...تحفظه;
ג 3א 10:חמייתוה לקולה = حم ّيته لقوله .בטקסט ב 3שלושת הכתיבים נמצאים זה ליד
= غياره; לידו מופיעים מקרים לא פכגאונןהואיו=בفإ ّنכ:هי,חואגיילאורו־הה ־וה, זה .שולט בטקסט זה
כ:יח מעטים של ־הו כגון
חדר לעתים רחוקות בלבד :כא:טו
נעבודה = نعبده; כו:ח גיומה = غيومه; כו:יג מקדורתה = مقدورته .בטקסט (הקצר מאוד)
ג/1א נמצאת רק ־ה 11 :לה = له 13 ,בקאלבה = بقالبه ,במנכרה = بمناخره (ושם 4
גם ־הם בכתיב התקני החסר) .בטקסטים מסוימים הכותב מגלה רגישות לכתיב החסר
أ�=و اسلاتيطنا;لناאפسש"טאיינן,שיםשםא7מ6צעהייע'ם"(1ה=פאניסיףת, = بالشام ...وبالعراق; שם 73אתין בשאם ...ובלערק
תשובות הגאונים 8
שורה 7אוסאט אניס (קרא כך!) =
מ' מורגנשטרן).
47
