Page 58 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 58

‫מבוא‬

‫בפסוק כא‪:‬כד מופיעים שני מקרים של ציווי > עתיד בגוף הנסתר במקום הנוכח‪:‬‬

‫' ָב ֵרא' > יברי‪ ,‬יגתדי = يبرى‪ ,‬يغتذى‪ .‬מן הסתם התכוון המתרגם לנוכח ועל כן יש‬
‫לגרוס תברי‪ ,‬תגתדי = تبرى‪ ,‬تغتذى‪ ,‬כלומר לתקן את התחילית י־ התמוהה לתחילית‬
‫ת־ הצפויה‪ .‬והרי בכתב ערבי ללא נקודות דיאקריטיות נעלם ההבדל בין י־ (يـ) לבין‬
‫ת־ (تـ)‪ ,‬והמעתיק לאותיות עבריות פשוט טעה בפיענוח המילים‪ .‬גם הכתיב ב־ה של‬

                                       ‫סיומת הנקבה בסמיכות (‪ )§2.2.3‬שייך לכאן‪.‬‬
‫גם לגלוסר א‪ 5‬לתהלים רקע של מסירה קודמת באותיות ערביות‪  8 .‬ראוי לציין‬
‫כאן שרקע תרבותי דומה משותף גם לגלוסר קדום אחר לספר תהלים‪  8 .‬למשל‪,‬‬
‫בתהלים קה‪:‬ל תרגום הערך ' ָש ַרץ' מופיע בגלוסר א‪ 5‬להלן בצורת נגס ואילו בגלוסר‬
‫השני הנזכר אנו מוצאים נגש‪ ,‬ושניהם מייצגים שתי העתקות של ‪ Vorlage‬שבו היה‬

     ‫כתוב *ىحس באותיות ערביות ללא סימנים מבחינים (והכוונה כמובן ל־نجس)‪.‬‬

‫בנוסף לשימוש בכתב הערבי משתמשים המתרגמים בצורות לשון ודרכי תרגום‬
‫שאף הם מצביעים על מקור קראי לחלק ניכר של החומר‪ .‬להלן דוגמאות אחדות‬
‫לשלושה שימושי לשון בולטים שעד כמה שידוע לנו תועדו בערבית היהודית עד‬

                                                    ‫כה רק (או בעיקר) בקרב קראים‪.‬‬

‫השימוש ב־איא~אייא~איי~אי = ِإ ّيا כתרגום אוטומטי של ַס ַּמן המושא 'את'‬

‫העברי (בנטייה‪' :‬אותו' וכו') שכיח (ואף שיטתי) בתרגומי מקרא בכתיב הפונטי ‪ 8‬‬
‫ומביא לידי צירופים שאינם הולמים את כללי הדקדוק הערבי‪ :‬א‪ 1‬שמות ג‪:‬כא 'את‬
‫חן' > איא הואדה; א‪ 4‬יחזקאל כ‪:‬כז 'גדפו אותי' > קדפו איי; ב‪/1‬א בראשית ב‪:‬כד 'את‬
‫אביו ואת אמו' > איי אבוה ואיי אומוה; ב‪/1‬ב בראשית ג‪:‬י 'את קלך שמעתי' > איא‬
‫צותך סמיעת; ב‪/1‬ג בראשית לו‪:‬ב 'עשו לקח את נשיו ‪ ...‬את עדה ‪ ...‬ואת אהליבמה' >‬
‫אן אלעיס אכד איא ניסאה ‪ ...‬איא זין ‪ ...‬ואיא ענברת אלבימא; שם לט‪:‬ט 'כי אם‬
‫אותך' > אלא אן אייאך; ב‪/1‬ד שמות לה‪:‬יב 'את הארן' > איא אתאבות; ג‪ 3‬עמ' א‪4:‬‬
‫יחזקאל ד‪:‬טו 'את צפיעי הבקר' > אי ִׄכי ִׄתי אלבקר; וכו'‪ .‬התרגום למשלי ב‪ 2‬מרחיק‬
‫לכת ומתרגם ב־אי‌(י‌)א אף את המילה 'את' בהוראת " ִעם" (בנטייה המקובלת‪ִ ' :‬א ּתו'‬

‫מקרים מתוך גלוסר זה נידונו על ידי בלאו והופקינס‪ ,‬תהלים ‪ ,244/5‬ודוגמאות מטקסטים אחרים‬            ‫‪8	 1‬‬
                                                              ‫יובאו להלן בהערותינו למהדורות‪.‬‬
                                                                                                ‫‪8	 2‬‬
       ‫‪ ,T-S K7.34‬והוא גלוסר לספרי אמ"ת שמהדורתו תופיע אצל בוטבול‪ ,‬תרגומי המקרא‪.‬‬                ‫‪	83‬‬
‫המקרים שבהם תרגום המילית חסר אינם רבים וכנראה משקפים שכחה בלבד‪ ,‬כגון א‪ 4‬יחזקאל‬
‫כב‪:‬כ‪-‬כא‪ .‬בב‪/1‬א דברים לב‪:‬מב 'וילכד את קנת ואת בנתיה' > וכבס ו ׄטפיר בקנת וברוסתאקהא‬

‫סביר להניח שהמתרגם נמנע מלהשתמש ב־איי (*كبس إ ّيا) בשל התרגום החלופי ظفر ب המצריך‬

                                                                                ‫מילת יחס אחרת‪.‬‬

                                                                                                ‫‪50‬‬
   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63