Page 101 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 101

‫מבוא‬

‫לשורש הערבי פ ׄג"י (< פ ׄג"א)‪ ,‬ולא רק לאותו שורש אלא אף לאותו הבניין השלישי‪.‬‬

‫בתרגום רס"ג לאיוב אנו מוצאים תרגום זהה הן לפג"ש הן לפג"ע‪ :‬ה‪:‬יד 'י ַפ ְּגשו' >‬

‫יפא ׄגון ושם לו‪:‬לב 'במפגיע' > במפא ׄגי‪ .‬כך נהג גם אלפאסי בהגדירו שני שורשים‬

‫אלו בפירוש אחד‪ :‬מפא ׄגא ﬞה‪  22 .‬כאשר פ ׄג"א‪/‬פ ׄג"י התקבל בערבית היהודית כתרגום‬

‫של פג"ש העברי חל שינוי סמנטי בשורש הערבי‪ .‬במקרה כגון ב‪ 2‬משלי יז‪:‬יב‬

‫'פגוש' > יופאגי נראה שההוראה היא פשוט "יפגוש" ותו לא‪ ,‬ולאו דווקא "יפגוש‬

‫באופן פתאומי“‪ .‬בהשפעת פג"ש העברי הורחבה הוראתו של השורש הערבי ‪ fjʾ/y‬מן‬

          ‫"פגש בפתאומיות" ל־"פגש" סתם‪.‬‬

‫דוגמה נוספת‪ :‬במשלי טז‪:‬ל מופיע הביטוי היחידאי ' ֹע ֶצה (עיניו)'‪ .‬את היסוד הדו־‬

‫עיצורי ‪ ʿṣ‬של עצ"ה אפשר לזהות גם בשורש עצ"ם‪ ,‬ועל כן להבין את שניהם בהוראה‬

‫אחת ולתרגמם באותה מילה תוך חיקוי הצליל והקבלת ‪ ʿṣ‬העברי ל־‪ ġḍ‬בערבית‪ .‬כדי‬

‫להרחיב את יסוד שני העיצורים של ‪ ġḍ‬לשורש ערבי תלת־עיצורי כנדרש אפשר‬

‫להכפיל את האות השנייה > ‪ ġḍḍ‬غ ّض (גזרת ע"ע) "הסיט (את מבטו)" או בעקבות‬

‫עצ"ם להוסיף עיצור שלישי > ‪ ġmḍ‬غمض"עצם (את עיניו)‪  22 .‬רס"ג תרגם את 'עֹ ֶצה' >‬
‫גא ׄץ = غا ّض לפי שני עיצורי היסוד ואילו אלפאסי העדיף את גאמ ׄץ = غامض התלת־‬

‫עיצורית ‪  22‬וכן גם התרגום הפונטי ב‪ :2‬אל ׄדי י ׄגמי ׄד (בצרוה) = الذي يغمض (بصره)‬

                                                                                                        ‫"שעוצם (עינו)"‪.‬‬

‫מעניין המקרה של היסוד הדו־עיצורי ‪ ,šf‬המופיע הן במילת הערך הן בתרגומה א‪4‬‬

‫יחזקאל כד‪:‬ג ' ְשפֹת (הסיר שפת וגם יצׂק בו מים)' > נשיף‪ .‬השורש העברי שפ"ת ‪šft‬‬

‫ותלמחת־בעריצהוגרליוסשרלבםח‪f‬ר‪nš‬ל‪:‬שנקשףיףמצ=בَن ِזّشה ْفע"ימיהלרהחבבמתילהיהס"ו ַידֵּבהש!ד"ו‪,‬־עכילצוומררי‬  ‫הוא תלת־עיצורי‬
                                                                                                        ‫‪ šf‬לשורש ערבי‬

‫בהקשר זה " ַל ֵּבה (את האש)"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬רס"ג העדיף בעיקרון לתרגם את שפ"ת‬

‫לפי העניין ועל כן תרגם פועל זה בישעיה כו‪:‬יב 'ה' תשפת שלום לנו' > ותנצב‬

‫אלסלאם לנא "ותשית שלום לנו" בשורש ‪ .nṣb‬אך בתהלים כב‪:‬טז 'ולעפר מות‬

‫תשפתני' נהג הגאון אחרת‪ ,‬נגרר אחרי חיקוי צליל הפסוק ותרגם > ואשפי בי עלי‬

‫תרבת אלמות איאסא "והביאני על סף קבר המוות ‌מ(רוב) ייאוש"‪ .‬בפירושו לפסוק‬

‫הסביר רס"ג כי כיוון שאין מדובר כאן במוות ממש‪ ,‬נמנע מלתרגם 'תשפת' בשורש‬

‫‪ nṣb‬כצפוי ובמקום "מוות" אמיתי הוא פירש "על סף מוות"‪ .‬בתרגמו את 'תשפתני' >‬

                                                  ‫‪ 	220‬אלפאסי‪ׄ ,‬גאמע ב ‪( 446‬פג"ע)‪( 447 ,‬פג"ש)‪.‬‬

‫‪ 2	 21‬גם לפי הבלשנות השמית המדעית עצ"ם ו־غمض אכן הן זהות אטימולוגית (בשיכול אותיות)‪.‬‬

                                                         ‫‪ 	222‬אלפאסי‪ׄ ,‬גאמע ב ‪ 421‬שורות ‪.29/30‬‬

‫‪93‬‬
   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106