Page 99 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 99
מבוא
היסוד הדו־עיצורי אינו חייב להיות משותף לשתי מילים עבריות דווקא .יש
שמפרשים מילה עברית לפי ההוראה שיש לשני עיצוריה בארמית ( .)§2.3בגלוסר
א 4יחזקאל כג:מב ' ָס ָב ִאים' מפורש לא רק מוסתדארין "מסובבים" לפי היסוד העברי
( ,sb(bאלא גם מאכודין "לקוחים" לפי היסוד sbשל השורש הארמי .nsb
יש גם שהיסוד הדו־עיצורי מזוהה בשלושה שורשים עבריים או אף יותר .מעניינת
מאוד מבחינה זאת שיטת הגלוסר א 4בתרגומי מלות הערך העבריות המכילות
באופן בקבשווערשבןשוארתששתשיקה"קאותشי ّוقת ʿהqע.ריבסי.ודסדבוי־רעילצהונרייחזהשנעקלודגיתלוהיומוהצשאונליהםתמפתתוחרוגתם
הייתה
במקרה כגון יחזקאל כו:י ,שבו 'מ ֻבקעה' ( )bqʿמתורגמת לפי העניין > משקוקה
"מבוקעת" (שורש ,)šqqואכן תרגומי בק"ע > שק"ק נמצאים עוד א 5תהלים עד:טו,
עח:יג; ב 2משלי ג:כ וכן בפסוקים אלו אצל רס"ג .בעקבות תרגום טבעי זה הורחבה
ההקבלה של עברית = qʿערבית ,šqqובעל הגלוסר א 4תרגם ב־ šqqגם מילים אחרות
שיש בהן היסוד ' :qʿו ֵת ַקע (נפשה מהם)' שם כג:יז > ואנשקת "ונבקעה"; כג:יח 'נקעה
(נפשי מעל אחותה)' > אנשקת "נבקעה" ,וכך אפילו שם העצם הפרטי כג:כג 'וק ׂוע' >
ושקאק "ובקיעה" .יוצא אפוא שארבעת השורשים העבריים בק"ע ,יק"ע ,נק"ע וקו"ע
מתורגמים באופן אחיד > שק"ק .תמונה דומה עולה מהחיבור המילוני ג/1א .על אף
שנשתמר עמוד אחד בלבד מטקסט זה ,תפיסתו הדו־עיצורית של המחבר גלויה לעין.
למשל ג/1א 6ואילך מובאים יחד (ִׂ ' )iשי ַח' על הוראותיו השונות )ii( ,עמוס ד:יג
'ֵׂ ש ׂח!ה!' ( )iii( ,)śyḥיחזקאל כו:ד 'ו ִסי ֵח ִתי' ( )iv( ,)sḥyישעיה כה:יא 'ה ׂשוחה ל ׂשחות'
( 21 ,)śḥyו־( )vעזרא ו:יא 'יתנסח' ( ,)nsḥשהרי בכל המילים האלה מופיע היסוד
העיצורי היציב .sḥ
דומה המצב בטקסט ג 2דף ה עמ' א/ב ,שבו נמצא דיון במשמעויותיו של הפועל
העברי אכ"ל .במהלך הדיון המחבר מביא 'יוכל' שבדברים כד:ד 'לא יוכל בעלה
הראשון' ,פועל שבמילונים המודרנים יירשם בשורש ,yklאך לדעת הפרשן אינו שונה
מ־ ,ʾklשהרי משותף לשניהם היסוד הדו־עיצורי .klהוא גם מפרש 'ואכלת' שבדברים
ז:טז 'ואכלת את כל העמים' בהוראת " ְת ַכ ֶּלה" ,כאילו 'ואכלת' = *'ו ִכ ּלית' ( ,)klyשאף
בו נמצא אותו היסוד .klלפי תפיסה זו שלוש הגזרות פ"א ,פ"י ול"י אחת הן ,כלומר
שלוש הרחבות חלופיות של היסוד הדו־עיצורי ,klואין ביניהן הבדל סמנטי עקרוני.
יחד עם זיהוי היסוד הדו־עיצורי (או שמא רק בעקבות זיהוי זה בשלב מאוחר
212אולי לא מקרי שהמחבר בחר לתרגמו דווקא בשורש הערבי סב"ח ,שגם בו נמצאים העיצורים
.sḥ
91
