Page 104 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 104
מבוא
לפחות חלקית ,אלא מעשה ידם של המעתיקים ,שלא הקפידו וערבבו את הדברים.
בולט הדבר בטקסט ב ,3תרגום לספר איוב .טקסט זה מאיית בדרך כלל את הכינוי
החבור של הנסתר ב־וה כמקובל בטקסטים פונטיים 22 .אולם כאשר במקרא נמצא
כינוי הנסתר בצורת '־ה ּו' המתרגם עשוי להיגרר אחרי הכתיב המקראי ולאיית את
הכינוי ־הו גם בתרגומו לערבית :ב 3איוב כ:יט 'יבנהו' > יבניהו; כ:כד 'תחלפהו' >
תבדלהו; כ:כו 'תאכלהו' > תאכולהו .כן גם כז:כ 'תשיגהו' > תודרכהו ,אך בביאור
החפשי העוקב של פועל זה מיד בהמשך הכתיב הוא יודאריכוה כצפוי; כז:כא 'ישאהו
קדים וילך וישערהו ממקומו' > יחמלהו אלקובול וידהב ויעציפהו מן מודיעהו,
שבו מופיעה ־הו בפעמיים הראשונות בעקבות המקור העברי ,ובפעם השלישית
נראה ש־מודיעהו נגררה אחרי שני המקרים הקודמים .אולם בטקסט זה ־הו נמצאת
אף כשחסר '־הו' במילת הערך :כ:כ 'לא ימלט' מתורגם > לא יסרבהו "לא י ַשלחהו"
בהשלמת כינוי מושא .בתרגום עצמו כינוי זה כתוב במשלב 'מקראי' גבוה בצורת ־הו
(כאילו < *'ימלטהו') ,אבל המתרגם מוסיף מיד את פירוש המילה ובו הכתיב הוא ־וה
ימלטהו" .בהסבר לאיוב כ:יח מופיעה פאנהו = לא יפלתוה "ר"ל לא יעני فכإ ّنמهקולבללא:
לדעת באיזו מידה הייתה יד המעתיקים באמצע. למילות הפסוק ,וקשה זיקה
בטקסט ב 3זה מופיע עוד חיקוי של כינוי חבור ,הפעם של נסתרים '־ימו' .איוב כז:כג
'עלימו כ ּפימו' מתורגם באופן מוזר ביותר > עלאים כפאאים ,ולא ברור כלל למה
כיוון המתרגם בפירושו זה ,המלאכותי והמשונה .יש לציין שבפסוקים כ:כג ,כא:יז
'עלימו' מתורגמת > עליהום ללא כל ניסיון לשקף את ייחוד הצורה שבמקור ,והתרגום
של 'עלימו' בדיוק כמו זה של כא:כו 'עליהם' > עליהום .לעומת זאת ,תרגומי מקרא
אחרים מנסים לפעמים לחקות צורות כאלו באמצעות כינוי "זוגי" :ב/1ב בראשית
ט:כו ,כז 'למו' > להומא; ב/1ד שמות לו:א ' ָב ֵה ָּמה' > פיהמא.
הגאון מחקה את צורותיהן המורפולוגיות של מילות הערך המקראיות רק לעתים
רחוקות .כך הוא משקף את ההבדל בצורה שבין 'קהל' הרגיל (זכר) לבין 'ק ִה ּלה'
הנדירה (נקבה) באמצעות צורות מקבילות בערבית :את הראשון הוא מתרגם > ׄגוק
ואת השני > ׄגוק ﬞה (דברים לג:ד) בתוספת סיומת הנקבה 22 .גם בטקסטים הפונטיים
מקרים של חיקוי צורני של שמות עצם אינם רבים .ראוי להזכיר ב/1ג בראשית מ:ג,
ד ,ז ' ִמ ְש ָמר' מתורגם שלוש פעמים > מחרס .מכיוון שלא מצאנו مح ر(ا)س במילונים
2 28הסיומת השכיחה בטקסטים אלו היא אכן ־וה ,אך נמצאות גם ־ה התקנית וגם ־הו הנידונה כאן,
ולעתים שלושתן מתחלפות ( §1.6סעיף ג).
2 29עיינו בלאו ,מילון .104/5והשוו גם ' ִז ָּמה'/מ ִז ָּמה' ( > )zmmהמ ﬞה/מהמ ﬞה ( )hmmשם .736
96
