Page 109 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 109

‫מבוא‬

‫'ויחלמו חלום שניהם ‪ ...‬ויבא אליהם יוסף בבוקר' > וחלמו כלאהומא ‪ ...‬וגא אליהם‬

‫יוסף פי אצבח; כך גם ב‪/1‬ד שמות לו‪:‬כט 'לשניהם' > לכליהמא‪ .‬בולט כאן הרצון‬

‫שלא להביע מרכיב שאינו נמצא מפורשות במקור העברי‪ ,‬ועל כן לציין את הכינוי‬

‫הזוגי רק כששם המספר 'שניים' עצמו מופיע בפסוק המתורגם‪ .‬בנאמנות זו ללשון‬

           ‫המקור אולי משתקף קו תרגום קראי‪.‬‬

‫נזכר לעיל (‪ §1.7‬סעיף ב) שליד התרגום הקפוא של ' ִל ְפעול' העברי > ליפעל =‬

‫ليفعل בנסתר בלתי משתנה‪ ,‬ישנם גם מקרים שבהם ליפעל נוטה בגוף‪ ,‬מין ומספר‬

‫בהתאם ל ְמבצע הפעולה‪ .‬גם במקרים אחרים אנו מוצאים שהמתרגם מעוניין לציין‬

‫בא־תאןנוישפאעלהפ=עأ�וنלהي‪,‬ف וعלلשםבפכוךעלהונאוטעה‪,‬שוויזאלפתרלקפימקהורסגנאווןשהםערפבעיולההבסעיבסרי‪.‬י‬  ‫מפורשות‬
                                                                                                     ‫ולתרגמו‬

‫לדוגמאות א‪ 5‬תהלים פד‪:‬יא ' ִמ ּד ּור' > מן אן איוי "מן שאחסה (אני)"; קטז‪:‬ח ' ִמ ֶ ּד ִחי' >‬

‫מן אן תדחא "משתידחה (היא)" ‪  23‬יש להוסיף עוד מקרה של פירוק הצירוף 'מן' ‪+‬‬

‫מקור‪ :‬ב‪/1‬ג בראשית לו‪:‬ז 'רב ִמ ּ ֶש ֶבת' > כתיר אן יגליסו "רב (מ)‌ש ֵישבו"‪ .‬עוד בתחום‬

‫המקור‪ ,‬רשמנו מקרה אחד שבו מקור עברי עם כינוי חבור (המציין את נושא הפעולה)‬

‫במוך)ע'ב>ראלקצרוראתדעעת=י أ�דق ّرעأ�רضביعת"(בעגודףשה)‌מאנתיאח‪,‬ים‪:‬א ׂשאי‪4‬םי(חאזתקאחלמכתיד‪:‬יבגך)'"(‪.‬עד) הניחי (את חמתי‬

‫הסטייה מהדיוק הצורני נגרמת לעתים על ידי שיקולים תחביריים אגב התאמת‬

‫התרגום לכללי ההתאם של השפה הערבית‪ .‬כך‪ ,‬ליד מקרים רבים כגון ב‪/1‬ג בראשית‬

‫לט‪:‬יז 'כדברים האלה' > עלי קדר האולי אלכלמאת ואלאמור‪ ,‬שבו צורת הריבוי‬

‫'האלה' מועברת מילה במילה לצורת הריבוי האולי בניגוד לסגנון הערבי‪ ,‬יש‬

‫שהמתרגם נמנע מהעברה מילולית לפי צורתה של המילה הבודדת ומשלב את תרגומו‬

     ‫בהקשר רחב יותר בהתחשב בדרישות התחביר הערבי (כדרכו של רס"ג)‪.‬‬

‫על כן הריבוי של שמות תואר שאינם מציינים בני אדם עשוי להיתרגם בנקבה‬

‫יחיד‪ ,‬נגד צורתה של מילת הערך ולטובת הסגנון הערבי‪ :‬מעניין א‪ 1‬שמות כו‪:‬יז‬

‫שבו 'מ ֻש ּלבות' מתורגם פעם > מוולפיה (נקבה יחיד‪ ,‬לפי הדקדוק הערבי) ופעם >‬

‫מוקרינאת (רבות לפי מילת הערך); כו‪:‬כד ' ַת ִּמים' (המתייחס ל־'קרשים') > תאמיה =‬

‫تا ّمة; א‪ 2‬מלכים א ה‪:‬ג '(ובר ֻברים) אבוסים' > מעלופה; ה‪:‬לא '(אבנים) יקרות' > תיקל‬

‫וקרה עזיזה (שלושה תרגומים‪ ,‬הראשון בריבוי שבור ושני האחרים בנקבה יחיד‪ ,‬והשוו‬

‫ז‪:‬ט 'יקרות' > רזינה וקרה); ו‪:‬ד '( ַח ּלו ֵני) שקופים' > מוטילה טלעה; שם 'אטומים' >‬

‫מטמומה; ו‪:‬לד 'גלילים' > מחקקה; א‪ 3‬ירמיהו כב‪:‬יד '(ועליות) מרָ ּוחים' > רייחה;‬

     ‫‪ 	239‬בלאו והופקינס‪ ,‬תהלים ‪ 265‬הע' ‪.272 ;84‬‬

‫‪101‬‬
   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114