Page 132 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 132
רים ס ולגא
"חשבון" .מתקבל הרושם שהגלוסר הועתק ושופץ מחדש ,ואת הניקוד אפשר לראות
כחלק מתהליך שיפוץ זה.
את ניקודן של מילות הערך העבריות הבאנו במהדורתנו לפי הניקוד המקובל
במקרא ולא לפי הניקוד שבכתב היד .לעומת זאת ,הבאנו את ניקוד הערבית כמות
שהוא ,ואולם בשל היותו תוספת משנית שאינה שייכת ,ככל הנראה ,למסירה המקורית
של הגלוסר ,לא התחשבנו בו בהבנת הפירושים.
בין סימני הניקוד של המילים הערביות נמצאים פתח ,צירי ,חיריק ושורוק וחסרים
הסימנים חולם ,קיבוץ ,סגול וקמץ .מסתבר שלא הייתה הזדמנות לנקד חולם בחומר
שלפנינו ,ואילו קיבוץ אינו מתועד כי תנועתו נכתבה בכתיב מלא המתאים לשורוק.
באשר להיעדר הסגול והקמץ ,שמא זה משקף מבטא בבלי; במסורת הבבלית כידוע
התאחדו הפתח והסגול ,והמנקד שלנו ניקד בכל מקום פתח .הקמץ הבבלי בוטא
כתנועת פתח אחורית ,ולפי שתנועה זו שולית בערבית ייתכן שלא נזקק המנקד
לקמץ בניקוד המילים הערביות .אם כן ,אפשר בהחלט שהגלוסר נוקד במזרח .
אף ייתכן שהגלוסר חובר בבבל .רומז לכך אולי התרגום א:יט 'חיות' > קואביל
"מיילדות" ,שבו הבין בעל הגלוסר את מילת הערך לפי 'חיתא' הארמית בהוראה
"מיילדת" .הימצאותן של מילים פרסיות כגון כח:יט ' ְשב ֹו' > סבג ,כח:כ 'תרשיש' >
ביסד מתאימות אף הן למוצא מזרחי של הגלוסר (.)§2.3
פתיחות הפרשות וארא (ו:ב) ופרשת ואתה תצוה (כז:כ) מסומנות באותיות פר
מקושטות בשולי כתב היד.
במקורו הגלוסר נכתב מן הסתם לפי כללי הכתיב הפונטי ללא השפעת הכתיב
התקני .על אף שבצורתו הנוכחית של הגלוסר ض/ظ מתועתקות בקביעות ׄצ מנוקדת,
אך נמצאים גם שרידים של התעתיק ב־ד :נזכר כבר לעיל ( )§1.6כו:ו 'קרסי' >
ש ׄדא ׄדת ,שבו התכוון המחבר ל־شظاظات משורש ( šẓẓרס"ג ש ׄצ ׄץ) ,אך הובן על ידי
המנקד בטעות כגזור מהשורש השכיח הרבה יותר ;šddועיינו גם בהערה לפסוק
כו:כח מודרב.
כתיב תווית היידוע הושפע מן הכתיב התקני אל־ .יש אמנם שה־ל (ופעמים גם
השוו תירוש־בקר ,גנזי חז"ל א 273ואילך .כך אולי גם בגלוסר א 4להלן. 1
השוו תירוש־בקר ,שם 282ואילך. 2
3
אך לא מן הנמנע שמשתקף כאן מבטא כפי שנשתמר בניקוד הארץ־ישראלי ,כלומר היעדר סגול
(בסוג אחד של המסורת הארץ־ישראלית) וחוסר הבחנה בין פתח לקמץ (תירוש־בקר ,שם 262
ואילך) .השוו להלן במבוא לגלוסר א.4
124
