Page 133 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 133
רים ס ולגא
ה־א) של התווית נשמטה לפני אות שמש :ב:ג ובזיפת = وبالزفت; ו:ט אצעביה =
الصعبة; ח:יא אסעה = السعة; כו:ד אטרפאנייה = الطرفانية; כו:כח אטרף = الطرف,
אך ליד כתיבים מקוריים אלו נמצאות גם צורות מלאות לפי הכתיב התקני ,כגון ב:יז
אלרועאה = ال ُرعاة; ג:ט אל ׄצגט = الضغط; ח:יז אל תמאסיח = التماسيح; אלטבוע =
الطبوع; כו:טז אל תכתגיה = التختجة.
הכתיב של סיומת הנקבה (תא מרבוטה) על פי רוב הוא ־יה (מנוקד ביד שנייה
בצירי) .לעתים יש גם ־ה בלבד.
נמצאות טעויות סדר קלות :קפיצה מן ב:ג ' ּו ַב�ָּז ֶפת' ל־ב:כג 'שׁ ַ�ְו ָע ָתם' ,אולם מיד
חזר המעתיק ל־ב:ג והשלים את החסר; קפיצה מן כו:לב 'וויהם' ל־כז:י 'ווי' ובחזרה
ל־כו:לה ,ועוד דילוג אסוציאטיבי מ ֻכוון מן כח:ד ל־כח:יא כדי לפרש את שב"ץ ואז
חזרה ל־כח:ד .לטעויות העתקה בערכים מסוימים ,עיינו בהערות למהדורה.
125
