Page 255 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 255
ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב ב
ב 1 -ק ו ד ק ס א
תרגום לבראשית [ב:טז -ג:יז ,ד:כג -ו:ב] ,במדבר [לב:כג -לג:יד]
ודברים [א:ט-לו ,ל:יח -לא:טז]
קודקס א
ד ף א [ ב ר א ש י ת ב :ט ז -ג :י ז ]
עמ' א
1 . . . . . . . . . . . . . . .<. . . . . . . . . . .ויצו [ב:טז] וציווה האדון הא>להים לאדם
.2לאמור לו מן <כל עצי הגן אכול תאכל ומעץ [ב:יז] ומן ה>עץ
3< .הד>עת הטו<ב והרע לא תאכל ממנו הנה ביום אכ>לך ממנו
ָ .4מ ֹרה תמרה ויאמר [ב:יח] <ואמר האדון האלהים אי>ן טוב <היות אדם> לבדו
.5אעשה לו עזר לעומ<תו ויצר [ב:יט] ויצר . . . . .ה>אדון האלהים מן <האדמה>
.6כל חיית [השדה] ואת כל עוף השמי<ם והביא אל אד>ם כדי שיראה מה יקרא לו
ו<כל>
. 7אשר יקרא לו אדם נפש של חי<ה הוא> שמו ויקרא [ב:כ] וקרא אדם שמות
8 .לכל הבהמה ולעוף השמים <ולכל> חיית הארץ ולאדם לא מצא עזר
. 9לעומתו ,כנגדו ויפל [ב:כא] והפיל האדון האלהים תרדמה על אדם וישן
.10ולקח אחת מן צלעותיו וסגר בשר תמורתה ,ואמרו ובנה בשר במקומה
.11ויבן [ב:כב] ובנה האדון האלהים את הצלע אשר לקח מן אדם (ל)אשה והב<יאה>
.12אל אדם ויאמר [ב:כג] ואמר אדם הפעם הזאת עצם מן עצמיי <ובשר>
.13מן בשרי לזאת ייקרא אישה הנה מאיש נלקחה זא<ת על [ב:כד]>
.14על כן יעזוב האיש את אביו ואת אמו וידבק ב<אשתו ויהיו>
. 15לבשר אחד ויהיו [ב:כה] והיו שניהם עירומים אדם ואשתו ו<לא יתבוששו>,
.16ואמרו והיו שניהם ערומים אדם ואשתו ולא בוששו (התמהמהו) ,ר"ל <. . . . . . . .
לא>
. 17בוששו ,נגזר <+מן> ’כי בשש משה‘ כי בושש משה ,וגם מן <‘מדוע בשש>
1מלשון ’ ָער ּום‘ "חכם" ולא מלשון ’ ָערֹם‘.
2שמות לב:א.
247
