Page 251 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 251
ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב ב
שמות עצם (למשל ,בראשית ב:יט ,כד; דברים ל:יט ,כ ,לא:א) ו־ > איא־ לפני כינויים
(דברים לא:ז) .המקרים שבהם 'את' נשארה ללא תרגום הם נדירים ,וככל הנראה
שלא בכוונה :בראשית ה:יב ,ד:כה ,ה:יח .מצויים תרגומים כפולים (ואף משולשים:
דברים א:כג) .תרגומים אלו באים ללא כל ציון ,כגון במדבר לג:ד 'מקברים ...עשה' >
ידפינון יקברון ...א طטהר עמיל "קוברים ,טומנים ...גילה ,עשה" ,או אחרי ביטוי מעין
וקאלו ,כגון בראשית ג:ח 'ויתחבא' > ואכתבא וקאלו וכזי "והתחבא ,ואמרו והתבייש".
תוספות והסברים יכולים להופיע אחרי אי :בראשית ב:כה ,ג:טו.
מיוחדת לכתב יד זה שיטת הסימון של צ = ض ושל ט = ظ (חסרה כאן ד לציון
ض/ظ ומשמשות צ/ט בלבד) .כדי לסמן עיצורים אלו אין הכותב מוסיף נקודה
דיאקריטית כמקובל בערבית היהודית ( ׄצׄ /ט) ,אלא משתמש באות דיאקריטית .לצורך
זה הוא בחר כאמור בצורת אות ערבי ת(!) ص/ط (כך ,ללא נקודה!) עילית קטנה מעל
ל־צ/ט כשהכוונה ל־ض/ظ :כלומר صצ /طט 2 .ספק אם נמצא כאן סימן muhmalלציון
צ = ص (ולא ض) או ע = ع (ולא غ); עיינו בהערות לדברים א:טז ,כח.
מצוי ניקוד טברני של מילים בודדות .ראשי הפסוקים העבריים מסומנים לעתים
קרובות בסימן מעין ראש חץ ומובאים בניקוד טברני רגיל .מכיוון שאין בניקוד
המילים המקראיות שבראשי הפסוקים עניין מיוחד התעלמנו ממנו .לעומת זאת,
הקפדנו להביא את ניקודן של המילים הערביות .אולם ניקוד הערבית נדיר (למשל,
בדף א אין בכלל); הוא חל על מילים בודדות בלבד והוא חלקי ביותר.
לאור מקרה כגון דברים לא:ד ולאר ִصצ ִהום ,שבו הניקוד נמצא בסתירה עם הכתיב,
נראה שהניקוד נוסף ביד שנייה .לפעמים קשה לראות מהי התועלת שבתוספת
הניקודים ,למשל בראשית ה:ז ֿת ַמאן ,ה:ח ֻכל .דוגמה אחרונה זו מראה את נטייתו
של הנקדן להוסיף קיבוץ כשהכתיב חסר; כך המצב גם במילים עבריות :במדבר לב:כח,
כט; דברים א:לא ,לב ,לא:ג ,ז ,ח ועוד .תנועה זו נוספה אף במקרה לא מתאים ,דברים
א:יא מית ֻלכום ,ונראה שבסימון היחסה לפנינו תיקון יתר.
לעומת זאת ,לעתים הניקוד מעיד על תופעות משמעותיות ,בייחוד בתחום
ה ִא ָמאלה .המעתק ā > ēבא לידי ביטוי כבר בשימוש אם הקריאה יו"ד ,ולכתיב זה
לעתים נוסף צירי :במדבר לב:לו ודֵויויר ,לג:א האו ֵלי ,דברים א:יג ו ֵעיריפין ,שם
טו ו ֵעילימין ,לא:ט אל ֵחימלין ,שם יא ִחי ֵֿדי ,שם יג אח ֵיי ,אך יש שצירי זה מופיע
גם כשהתנועה הארוכה מסומנת דווקא באל"ף :דברים לא:יב אלרי ֵגאל .ה ִא ָמאלה
של סיומת הנקבה אף היא כתובה לעתים כתיב מלא באמצעות יו"ד :בראשית ג:יד
24במהדורה ניקדנו את האותיות הדיאקריטיות.
243
