Page 249 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 249
ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב א ( 1ב
צנעת מעי ג:יב 'נתתה עמדי' געלת עינדי מע י
יואריך <אלראס>
ג:טו 'ישופך ראש' ישדכך ראס
בך
אי ישדך מינך אראס
ביך עליך ג:טז 'בך'
שוני נוסף בין שני התרגומים הוא ש־ב/1ב נמנע מביטויי הגשמת האל :כש־ב/1א
מתרגם את בראשית ג:יד 'ויאמר ה' ' כפשוטו > וקאל אלרב ,ב/1ב גורס וקאל אמר
אלרב "ואמר מאמר הריבון" בתוספת אמר "מאמר" ( §2.1.1בסוף) ,וכן גם בפסוקים
ח ,ט ,יג.
למרות הבדלים עקרוניים אלו אין להתעלם מקווי הדמיון שבין השניים .בולט,
למשל ,שבפסוקים ג:ח ,י שני התרגומים מקפידים על תרגום 'את' העברית > איי
(ב/1א) ~ איא (ב/1ב) בניגוד לתחביר הערבי ( §1.7סעיף א) ,ובשניהם ג:טז 'תשוקתך'
מתורגמת > אינקיא ד(י)ך בעקבות השורש הערבי " = swqנהג" ,המתאים ל־שו"ק,
שממנו נגזרת 'תשוקה' (רס"ג קיאדך) .קווי דמיון נמצאים גם בין תרגומי התורה
האחרים .כשאנו מוצאים ,לדוגמה ,שלתרגום הייחודי המשולש ב/1א דברים א:כג
'הדבר' > אלאמר אלכטב אלכלאם נמצא מקביל ב־ב/1ג בראשית לז:יד 'דבר' >
אלכלאם אלכבר אלאמר ,מסתבר שקיים קשר כלשהו בין שניהם .לא מתקבל על
הדעת שהופעת שלושה תרגומים ,כביכול מיותרים ,של מילה כה פשוטה פרי המקרה
היא .הדבר מצביע על מוצא משותף (בשלב זה או אחר) של שני החיבורים ,והופעת
הכתיב החריג אלירדון "הירדן" בשניהם (ב/1א במדבר לב:כט ,דברים ל:יח ,לא:יג;
ב/1ג בראשית נ:י) מחזקת מסקנה זו .בולט לא פחות תרגום משולש אחר :ב/1ב
בראשית י:א 'תול ֹדת' מתורגמת > נוסב תואלוד תנאשו .אותו הביטוי ,באותו הסדר
ובאותו ההקשר חוזר ב־ב/1ג בראשית לו:א ,ט; לז:ב ,ואפילו באותה הצורה המיוחדת
נוסב ,ר"ל nusabולא .nisabנראה שלשני התרגומים ב/1ב ו־ב/1ג רקע משותף.
לאור ההערה לתרגום בראשית י:ה 'איי הגוים' בטקסט ב/1ב ,ייתכן שרקע משותף
זה היה ארץ־ישראלי.
241
