Page 252 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 252
ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב ב
אלבהימיה ,דברים ל:יט אלבירכיה ,ובמקרה אחד סיומת זו מנוקדת בחיריק :דברים
לא:ב ִז ַיא ִדיה.
הערת מסורה מופיעה בין פרשת מטות לבין פרשת מסעי (במדבר לג:א).
כתב יד זה מראה שלב מתקדם במעבר לכתיב התקני ומייצג את שלהי הכתיב
הפונטי ערב דעיכתו .היעלמות ד = ض/ظ נזכרה כבר לעיל ,ובטקסט זה אנו מוצאים
אינקיصצא الעمםظاה ّסلי"מוהןסוהּכדויתא".קרכיןטידחההמיהוכחתדיבصצ,הطטמ:ודרבפוריפוםנלמאט:יי
= انقضاء " ֵקץ", של תווית צ/ט בלבד,
אלמ طטאל =
היידוע במידה
רבה את הכתיב הפונטי; פרט לשרידים בודדים (בראשית ג:א ארב = الر ّب ,לעומת
ג:ח ,יג אלרב; ג:יא אשיגרה = الشجرة) ,כתיב התווית בקודקס זה הוא תקני (בליגטורה
אל־ או בלעדיה).
לעומת זאת ,מרו ּבה השימוש באמות הקריאה י/ו לציון התנועות הקצרות ,ובכך
העדות העיקרית על עברו של תרגום זה .הסיבה היא ,כפי שנזכר לעיל במבוא (,)§1.6
שבניגוד לתיקון סימון ה־ض/ظ והתווית ,ששניהם תיקונים נקודתיים ,עניין הכתיב
המלא והחסר חל על המילה כולה ודורש טיפול יסודי יותר .הדוגמאות רבות ,מעין
الבאירشלאיجرשהةי=ת"إٰلהבٌه:עכ"ץג"א,ללהבה:ייכםדג"י.האליועוכויסמדמתתאזא== أתل�ِ,هخנذذهר ْ ُيאتהس"ّمנשלىאקי"ןחלזהב"1א/ותאלִי ָּעמקתרשיאתם",מקשברורבב־אואשתילתמצייגןו:ןי=בa
אשיגרה =
ِم ْن " ִמן" ו־
קצרה אלא
إ ْלخ َتכ ْرתיrבtaהixתʾקנהי,קלשאהסרייאדלוגאממהשכקגףוןאדתבהריצוםרלה:יהטבולאתיכתמקאורצ"רו ְתב ַחהרה"מואניינות כותבה בהתאם
כתיב מלא של
של ציווי מגזרת ע"ו/י .ʾixtārבאשר לכתיב חסר של תנועות ,āבראשית ג:ז מיזיר =
ميازير"אזורים" איננו מדגים תופעה זו ,כלומר ,*mayāzīrאלא יש להבינה כמשקפת
קיצורה של āבהברה פתוחה בלתי מוטעמת.mayazīŕ :
א:כח אאלחארישםיבבומשהלשךלמإلסיى أ�רيתוن":דלבארןי";ם 'אנהפ'ר>טאללתאיןקוכנכילכהתנירב,אההטאקינסנטהע=בاר آل גنם"עשיכנושיייו"ם
עיינו
חריגות גם בצורות רלקב:עלבמיואחלדארלדתוןרג=ו اם ألזر ُהد ّنמ כשצתפקוףי במבוא .§2.1.1 בדיון בסוגיה זו
לב:כט, לעומת שם פרטיים :במדבר של כמה שמות
דברים ל:יח ,לא:יג אלירדון (כתיב זה גם ב/1ג בראשית נ:י); דברים לא:א ,ז ,ט ,יא
יסראיל נראה עירוב בין 'ישראל' לבין إسراٸيل.
244
